כל החברים שלי הלכו היום לים ואני באמת לא מבינה איך

שואל השאלה:
לא, אני לא חושבת שההפגנות תורמות, הן גורמות לשיסוי גדול יותר בעם
השאלה מה כן אפשר לעשות
אני ככ מתוסכלת וחסרת אונים

אני ממש מבינה את זה, זה לגמרי לא היום הכי לגיטימי ליהנות ולצאת.
אבל חשוב להבין שכל אחד לוקח את זה בצורה אחרת, אנחנו בזמן מלחמה ואני בטוחה שלכל אחד יש את הימים שהוא מתאבל וכואב.
גם לדעתי לא בסדר לצאת ולבלות היום, אבל אם זה מה שהם עשו אז אי אפשר לשפוט

פשוט קמים בבוקר הולכים לים כדי לשרוד

יוצאים להפגין היום

הולכים לים ככה מתמודדים עם המצב

היי לך,
אני קוראת מה שאת כותבת ומכל מילה יש את כל הרגשות ביחד של עצב, תסכול ייאוש פחד וכעס.
מתארת לעצמי שאת מרגישה מותישת מהמצב המתמשך של לחימה ,מכל הדאגות ושטף הבשורות קשות.
נראה שאת כמהה כבר לקרן אור, לאיזו בשורה טובה, משהו לחייך בשבילו, אולי קצת כמו כולנו.
מתארת לעצמי שכרגע קשה לראות את התקווה ואת האור, אבל יש משפט משיר של לשום חנוך שמתנגן לי כל היום " תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר"..

כדי להסיר מעט מהמשקל הרובץ עליך אני רוצה להזמין אותך לשתף יותר ולפרוק את אשר על ליבך, אנו כאן כדי לנסות לעזור מצ"ב לינק לצ'ט. https://sahar.org.il/helpאו מספר הוואטס אפ שלנו לשיחה מיידית הינו : 055-9571399
שמרי על עצמך, שלך מתנדבת סה"ר