קשה לי עם אמא שלי

אני 18 וחצי ולא מזמן סיימתי בית ספר והמשפחה שלי פשוט כבר לא נסבלת. לאמא שלי יש בעיה כזאת שהיא נותה פשוט לצעוק ולהתעצבן על כל דבר קטן. פעם שעברה ביקשתי ממנה שתעזור לי עם איזה משהו והיא הייתה בטלפון ופשוט צעקה עליי "אתה לא רואה שאני עושה משהו??" וזה לא שהיא פשוט אמרה את זה היא פשוט צרחה את זה עליי. פעם אחרת אני קם בבוקר והיא שוטפת את הבית ואחרי שעזרתי לה ניסיתי להכין לי ארוחת בוקר סתם זרקתי איזה הערה לגבי הריח של האקונומיקה והיא פשוט צרחה עליי. כל פעם שאני מנסה לדבר איתה על הנושא היא מתחמקת ומכחישה וכל פעם זה אני אשם. בחול זה סיפור אחר, כל הזמן נלחצת ולא מצליחה לתפקד וכאני בא לעזור לא לוקחים אותי ברצינות. אני מרגיש שהיא לא רואה אף אחד ממטר.

אני כבר לא יודע מה לעשות לדבר איתה זה כמו לדבר אל קיר תמיד מעבירה נושא זה הגיע למצב שיש לי טרואמות מהדבר הזה כל פעם שצועקים עליי פשוט בא לי לבכות גם אם אומרים לי בצחוק.

אבא שלי לא קיים בבית והבן אדם הרציונלי היחיד במשפחה זאת סבתא שלי והיא היחידה שעוזרת לי.

מה לעשות??