אין לי חברים בכיתה ואני מפחדת לחזור לבית ספר

חיים שלי שלחי לי הודעה בפרטי ❤

תכירי חדשים תאמיני לי שיש מלא ילדים בלי חברים בבית ספר בכמויות תנסי בהפסקות

שואל השאלה:
הייתי כול כיתה י לבד ועד שהיה לי חברות אז הן החליטו לעבור בלי להגיד לי אוף
באמת שלא באלי לעבור עוד שנה כזאת
כרגע נשארתי עם "חברות" מזויפות ממש
אני אומרת "חברות" כי ממש סבלתי מהבנות הספציפיות האלה ממש
מה לעשות?

ספציפית במקרה שלך: חברות מזוייפות הו לא חברות. את יכולה להיות איתן בקשר שטחי אבל לא להתמסר לקשר כדי לא להתאכזב. תיהי פתוחה לבנות חדשות ותעשי עבודה עצמית לנסות להכיר כל אחת, אולי תגלי קשר מדהים עם משהיא שבחיים לא היית חושבת שהייתה מתאימה לך. אבל כל זה יקרה בתנאי שתשחררי, תהני גם לבד ותאזרי קצת אומץ כשנדרש.




ושנייה מנסה לשלוח את זה פה:

טיפים לקושי חברתי בבית הספר❤
אם נפגעת מחברות ספציפיות:*
קחי את זה כשיעור, תלמדי מזה לא להתמסר יותר מדיי לכל קשר (בטוחה שהיו סימנים מוקדמים בדפוסי ההתנהגות שלה או באופי שלה באופן כללי- שהיא אחת שיכולה לנטוש). מבינה את הפגיעות שלך וגם את החשש להישאר לבד אבל לכי עם הלב ואל תחשבי יותר מדיי. אולי זו הזדמנות לחברויות מדהימות שמחכות לך מעבר לפינה. תתאזרי בקצת אומץ, ביטחון והמון אהבה עצמית ותעופי על החיים חופשיה מאנשים שמנמיכים ומגבילים אותך. גם אם את בהתחלה קצת לבד, את תראי שהעולם יפה גם ככה ;)

*בפאן הנפשי-רגשי:*
אל תשקיעי אנרגיות ב"יסתכלו עליי" כי זה לא רלוונטי, תתנתקי מזה. אני חושבת שזה יכול לחסוך הרבה חרדות מיותרות;
אני זאת אני ולא אכפת לי מה דעתכם. אני לא מחכה לאישור שלכם, כי אני לא מחפשת אותו מלחתכילה, וכל עוד אני לא פוגעת במישהו אני לא מתחרטת על דבר או חצי דבר.
במקום לעסוק בתחושות של הסביבה תתעסקי בבקשה אך ורק! בעצמך ותחשבי עם כיף *לך* או לא בסביבה הזו. וואלה? אם יש לך שכבה קשה ואת בהישרדות חברתית יום-יומית כדאי לחפש מסגרת טובה יותר.

*במקרה שבא לך להתחבר אבל אין ביטחון או אומץ:*
אל תתני לעצמך לשבת לבד
תשתלבי ותבטאי את עצמך
תיהי נוכחת בכל סיטואציה- אני מניחה שנוצר מצב שהחברה בכיתה לא זכו באמת לדעת מי את
תכיני את עצמך לכך שלא תמיד יקבלו אותך, נכון, קורה לכולם. אבל את לא צריכה להיות חרדה כל הזמן על מה חושבים עלייך בשביל להיות נאהבת, את קודם כל צריכה להיות את בלי לדפוק חשבון.
השאר כבר יבוא מעצמו.

וכמה שזה קשה אני מאמינה שאת מסוגלת!! זה אכן מלחמה וזה לא פשוט. ככל שתצאי מאיזור הנוחות שלך, ככה תצאי מאיזור הנכות שלך.

*אם את מרגישה שאת צריכה לעשות רושם:*
כשאדם מנסה לעשות רושם זה הרושם היחיד שהוא עושה;)
אם את מרגישה חוסר נוחות מרגישים את זה עלייך בדרך כזו או אחרת, במיוחד כשאת חדשה בכיתה הרושם שלך צריך להיות של משהי משוחררת, כיפית, לא מתאמצת.
או בקיצור - תיהי את בלי לדפוק חשבון. אל תתביישי לדבר , אל תהססי לפני שאת עושה משהו. כי רק ככה יעריכו אותך באמת.
זה קצת עצוב, אבל בתאכלס, לא מעניין ככ כמה בן אדם טוב את, כמה את חמודה וחייכנית. אנשים מחפשים חברים שעונים על הצרכים שלהם. אחד מצחיק יחפש משהו שישתולל איתו. אחת עמוקה תחפש משהיא לדבר איתה אמיתי. לכן חשוב שתביני איפה את ממוקמת, ואז תנסי להשתייך לשם. אל תשני את עצמך בשביל אף אחד, יש סיבה שאת את.

*קנאה ועצבים על חברות שבגדו:*
אני חושבת שהבעיה העיקרית שלך היא שאת משווה את עצמך לאחרים כשאת אומרת "כולם סביבי מקבלים את זה" בסוף את רואה את ההצגה של כולם ואת מאחורי הקלעים שלך!!
לכולם יש תקופות שמרגיש שהכל מתפקשש. תמיד תראי מה יש לך ותעריכי אותו שום דבר לא מובן מאליו.
מבטיחה לך שהטוב עוד יגיע, עם טיפת אמונה!!

שואל השאלה:
וואי ממש תודהה!!❤

שואל השאלה:
אגב ממש הזדהיתי בפאן הנפשי-רגשי
והגעתי למסקנה שלא טוב לי בסביבה הזאת ואני בהישרדות יום-יומית
ושאמרתי את זה להורים שלי הם אמרו לנסות לשרוד בבית ספר כי אין כל כך ברירה
הם יודעים שכול כיתה י חזרתי בוכה ולא היה להם ממש אכפת אז אין לי ברירה לנסות לשרוד ולהיות מלאת אמונה שגם השנה הזאת לא תיראה ככה

אם חזרת שנה שעברה כל יום בוכה פליז תנסי מסגרות אחרות. אשמח לדבר איתך בפרטי אם אפשר

שואל השאלה:
אפשר לדבר בפרטי אבל לא יודעת כמה זה יעזור כי ההורים שלי לא רוצים שאני יעבור וכול הזמן רבים איתי על זה

אני בטוחה שבסופו של דבר הם רוצים בטובתך
בכל מקרה אם את רוצה תשלחי לי הודעה ואולי אוכל לעזור

מבין אותך לגמרי. אל תדאגי את יכולה למצוא חברים אחרים במסגרות אחרות. דרך אגב מאיפה את בארץ?

שואל השאלה:
אזור המרכז מעדיפה לא להגיד בדיוק מאיפה

להמשיך להיות בסטיפס, או לדבר עם אנשחם חדשים

להכיר חדשים