8 תשובות
חז"ל- חכמינו זכרונם לברכה
היו פשוט גדולי הדור של זמנם, רבנים וצדיקים ממה שידוע לי
היו פשוט גדולי הדור של זמנם, רבנים וצדיקים ממה שידוע לי
חז"ל - חכמים זכרם לברכה
נחשבים כמנהיגים רוחניים והלכתיים של ישראל בתקופת בית שני בערך וקצת לפני
נחשבים כמנהיגים רוחניים והלכתיים של ישראל בתקופת בית שני בערך וקצת לפני
בדיוק מה שקוקה קולה אמרה וזה בעצם כל החכמים והצדיקים שנפטרו
חָזָ"ל (חכמינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי הכנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני במאה ה-3 לפנה"ס עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6 לספירה. ספרות חז"ל הניחה את היסודות לכל הספרות התורנית של היהדות, והיא מהווה תשתית לכרונולוגיה וההיסטוריה בתולדות עם ישראל, במיוחד בדורות הרבים בהם לא הייתה לעם ישראל הנהגה מדינית אחרת.
מתוך ויקיפדיה
מתוך ויקיפדיה
שואל השאלה:
כן אבל מה הם כתבו, איזה ספרים?
כן אבל מה הם כתבו, איזה ספרים?
אנונימי
המון ספרים, את יכולה לקרוא את הערך של ספרות חז"ל בויקיפדיה
מאז ימי מתן תורה יש יהודים שמקדישים את זמנם ללמוד את התורה ביסודיות ובעמקות, עד שהם מגיעים לסמכות לפסוק הלכה מתוך העקרונות ההלכתיים של התורה.
לימוד התורה המשיך בעקביות בעם ישראל בכל הדורות, אלא שבתקופה הראשונה לא היו ספרים שנכתבו. הספר הכתוב היחיד שהיה הוא חמשת חומשי תורה ואליו צורפו במשך הזמן שאר ספרי הנביאים והכתובים.
כל פסקי ההלכה שהתחדשו בכל דור לא הועלו על הכתב אלא נלמדו בעל פה וכך עברו מרב לתלמיד.
כך מימי משה רבנו ועד לימים של רבי יהודה הנשיא. יש רבבות של חמכי ישראל אבל אין לנו ספרים שכתבו, כי פשוט לא כתבו.
הכינוי חז"ל מיוחס לחכמי ישראל שחיו בסוף ימי בית המקדש השני. חלקם היו דיינים בכנסת הגדולה ולכן הם מכונים אנשי כנסת הגדולה. בשלב הזה כבר יש לנו הלכות והנהגות שאנחנו יודעים שיצאו מתחת ידם. מאז שרבי יהודה הנשיא ערך את המשניות, שזה בעצם איסוף של כל ההלכות שהצטברו מימות משה רבנו עד לימיו של רבי יהודה הנשיא, מתחילים להופיע חיבורים כתובים.
מדרשי הלכה ומדרשי אגדה על התורה, וכן ברייתות ותוספות המבארים ומרחיבים את הכתוב במשניות.
החכמים שחיו בתקופה הזאת של ימי בית המקדש השני, כולל ימי חכמי התלמוד, הם המכונים בפינו חז"ל.
לימוד התורה המשיך בעקביות בעם ישראל בכל הדורות, אלא שבתקופה הראשונה לא היו ספרים שנכתבו. הספר הכתוב היחיד שהיה הוא חמשת חומשי תורה ואליו צורפו במשך הזמן שאר ספרי הנביאים והכתובים.
כל פסקי ההלכה שהתחדשו בכל דור לא הועלו על הכתב אלא נלמדו בעל פה וכך עברו מרב לתלמיד.
כך מימי משה רבנו ועד לימים של רבי יהודה הנשיא. יש רבבות של חמכי ישראל אבל אין לנו ספרים שכתבו, כי פשוט לא כתבו.
הכינוי חז"ל מיוחס לחכמי ישראל שחיו בסוף ימי בית המקדש השני. חלקם היו דיינים בכנסת הגדולה ולכן הם מכונים אנשי כנסת הגדולה. בשלב הזה כבר יש לנו הלכות והנהגות שאנחנו יודעים שיצאו מתחת ידם. מאז שרבי יהודה הנשיא ערך את המשניות, שזה בעצם איסוף של כל ההלכות שהצטברו מימות משה רבנו עד לימיו של רבי יהודה הנשיא, מתחילים להופיע חיבורים כתובים.
מדרשי הלכה ומדרשי אגדה על התורה, וכן ברייתות ותוספות המבארים ומרחיבים את הכתוב במשניות.
החכמים שחיו בתקופה הזאת של ימי בית המקדש השני, כולל ימי חכמי התלמוד, הם המכונים בפינו חז"ל.
שמות של ספרים שיצאו מתחת ידי חז"ל:
שישה סדרי משנה
תוספתא
מדרש רבה
מדרש תנחומא
מכילתא
ספרא
ספרי
תנא דבי אליהו
תלמוד בבלי
תלמוד ירושלמי
שישה סדרי משנה
תוספתא
מדרש רבה
מדרש תנחומא
מכילתא
ספרא
ספרי
תנא דבי אליהו
תלמוד בבלי
תלמוד ירושלמי
באותו הנושא: