אנשים שטוענים שהמדע סותר את אלוקים כנסו!

אדם חכם מאמין שהוא טיפש, אדם טיפש מאמין שהוא חכם.
כשלומדים יותר על העולם רק יודעים כמה אנחנו לא יודעים. ומוכנים להודות בטעויות ובחוסר ידע שלנו. כשאומרים "אלוהים" בתור תשובה לכל בעיה לא מתקדמים לשום מקום ובעצם נשארים בורים. המאמינים חושבים שהם מצאו את הפתרון לכל הבעיות בחיים ולכן הם יודעים הכל. בניגוד לזה הלא מאמינים מחפשים תשבות ומגלים תגליות בדרך. במקום לקרוא וללמוד תלמוד וגמרא הלא מאמינים חוקרים וכותבים ספרים ומחקרים משלהם שמוכיחים את הראיית עולם. ואז המאמינים זורקים את כל העבודה לפח ומבססים את האמונות שלהם על ספר שנכתב לפני אלפי שנים.
תאמינו במה שאתם רוצים. אבל בסוף האמונה במדע מקדמת אותנו הרבה יותר מבאל

אני אסביר את העניין.
מדע מורכב מההבנה שאנחנו לא מכירים באמת את היקום. הוא מורכב מעזיבת ההיגיון למען התצפיות והעובדות.

אבל, דת היא הרבה יותר גרועה.
היא נובעת מהמחשבה שאת הכל אנחנו יודעים. ושאלוהים (או כל גורם עליון אחר, גם בודהא לצורך העניין) גילה את כל מה שחשוב לבני האדם בספרי הקודש.
זו הנחה הרבה יותר מסוכנת. כי היא סותרת את העולם עצמו.
ההנחה שאת כל הידע על היקום יש בספרי הקודש דורשת הוכחה הרבה יותר חזקה מ"זה נראה לי הגיוני". היא דורשת למצוא ידע חדש על היקום, לפני שהמדע מוצא אותו. וזה עדיין לא קרה. בשום דת. מעולם. תמיד מה שקורה זה בדיעבד מגלים את המשפט בספרי הקודש שמדבר על הדבר הזה או האחר שהמדע גילה והפלא ופלא איזה גאון בודהא/אלוהים/ישוע/מוחמד/קונפוציוס/כל אחד אחר שאתם רוצים שרשם או אמר את זה לפני קווזיליון שנים ורק היום המדע גילה את זה.

עכשיו. יכול להיות שאלוהים קיים. המדע לא פוסל את האופציה הזו.
אבל הבעיה היא שחובת ההוכחה היא על הצד שטוען שיש משהו, לא על הצד שטוען שאין משהו.
אם מישהו טוען שיש חומר אפל, זה טוב ויפה, אבל עד שיש לו צנצנת של חומר אפל כל האמירות שלו הן בגדר תיאוריה ולא יותר. הבחור שטוען שאין חומר אפל לא צריך ולא יכול להביא צנצנת של "אי חומר אפל" כדי להוכיח את זה.

אז אם הטענה שיש אלוהים, צריך לחקור אותה. אני רוצה את ההוכחה לקיומו, לא את ההוכחה לאי קיומו.
הוכחה זה לא דבר שמבוסס על היגיון. זה דבר שמבוסס על תצפיות. אני אסתפק בתמונה של אלוהים או סרטון של חזרה לתחייה (עבור ישוע לדוגמא), זה תצפית מספיק חזקה בשבילי.

שואל השאלה:
תשמע אני לא מבקשת שמדענים יקבעו באופן חד משמעי שיש אלוקים, אלא רק שיקבלו את האפשרות בראש פתוח. רוב המדענים הם אתאיסטים בגלל הידע שלהם , ואני פשוט לא מבינה איך עם הידע המצומצם הזה הם כבר סימנו את אלוקים כאפשרות שגויה.

שואל השאלה:
אין לי שום בעיה עם האמונה שלך.
אבל אתה אומר שהסיבה שאתה לא מאמין שאלוקים משפיע עלינו היא בגלל שבמדע זה לא אפשרי, וכאן השאלה שלי נכנסת למה אנשים כמו למשל אתה לא יכולים להבין שאולי יש דברים שהם מעבר למדע שידוע לנו ושהם אפילו סותרים את חוקי המדע שידועים לנו.

למען האמת אני מאמין ב"יוצר" לדעתי זה הגיוני שיש משהו שיצר את העולם ורואה אותנו כמו דגים באקווריום. לדעתי אלוהים לא עושה כלום חוץ מיצירת העולם. והסיבה לכך היא שבזכות המדע אנחנו הוכחנו שיש דבר כזה סיבה ותוצאה. לכן זה לא אפשרי שישות שלא קיימת במימד שלנו תשפיע עלינו. הסיבה העיקרית שזאת האמונה שלי היא כי יש אלפי דתות שונות בעולם ואי אפשר להאמין בכולם בו זמנית. וגם אי אפשר להוכיח שאחת יותר נכונה מהשניה. אז אני מעדיף להאמין שאנחנו דגי נוי עבור יצור שלא שוהה במימד שלנו והוא רק צופה. וזאת האמונה האישית שלי. ואין שום דרך להפריך אותה בשום צורה. היא תקפה בדיוק כמו כל דת אחרת

שואל השאלה:
לא דיברתי ספציפית על אלוקים , אלא על זה שאנשים כמוך שדבקים רק במדע לא פותחים את הראש בעצמם לאפשרויות שקצת סותרות את המדע, ושוב למדע אין הרבה ידע. ובכך הם מתנהגים ממש כמו מאמינים שלא פותחים את הראש לשום אפשרות חוץ מהאפשרות שאלוקים אחראי על הכל