9 תשובות
יפה מאוד, חבל שאצלי כל הסימני עזר לא עובדים
מרשים בטירוף!
^והאמת שכן מסכימה לגמרי, יכל לשדרג את זה פלאים.
שאלה, מה פשר השימוש בדיאזים כפולים?
^והאמת שכן מסכימה לגמרי, יכל לשדרג את זה פלאים.
שאלה, מה פשר השימוש בדיאזים כפולים?
שואל השאלה:
^כשאתה בדו דיאז מינור יש תווים שאתה צריך דיאז כפול בשבילם
^כשאתה בדו דיאז מינור יש תווים שאתה צריך דיאז כפול בשבילם
כן זה כשאתה כותב סולמות מבחינה טכנית, אבל למה בעצם ביצירה להשתמש בפה דיאז כפול במקום סול בקר?
(ניחוש/השערה: זה בשביל לקשר את זה איכשהו לטונאליות ולדרגות?)
(ניחוש/השערה: זה בשביל לקשר את זה איכשהו לטונאליות ולדרגות?)
שואל השאלה:
^יותר נוח
^יותר נוח
^לקורא או לכותב חלחחלחלחח
אני אעשה את זה קצר כי אני ממש צריך ללכת לישון.
אחלה של יצירה, כנראה האהובה עליי שלך בינתיים. רואים פה שאתה כבר שולט בדינמיקות (כמה שאפשר בmusecore לפחות), המבנה מעניין אבל סה"כ מובן, ההרמוניות יפות אבל לא לוקחות יותר מדי תשומת לב, המלודיה חמודה ומתפתחת קצת עם וריאציות שונות, הקישוטים פה אבל באופן יותר מאופק מפעם קודמת, מאוד אהבתי.
הדברים שפחות אהבתי היו הטריולות שמשומשות קצת יותר מדי וקצת מרגישות כמו גימיק. זה אחלה של כלי לגיוון, במיוחד לווריאציות, אבל השימוש פה קצת מוגזם וזה קצת לוקח יותר מדי תשומת לב לדעתי.
המעבר לסול דיאז מז'ור מתחיל טוב, אבל אחרי הארפג'יואים שעולים ויורדים שמוסיפים מתח התיבה של הרבעים קצת מורידה (בעיקר בגלל התווים שבחרת, שלא מובילים הכי בבירור לסול דיאז) וזה גורם למודולציה להרגיש קצת underwhelming.
הcoda (השורה של הlento) בסוף חמודה, אבל אני חושב שהקצב בתיבה לפני האחרונה קצת מורכב מדי, והייתי ממליץ לסיים עם משהו קצת פשוט יותר, שיותר קושר את הכול להתחלה ונותן הרגשה קצת יותר מלנכולית עוד לפני שמגיע האקורד הסופי.
אני יודע שהחלק של מה שאהבתי קצר יותר ממה שפחות, אבל סך הכול באמת נהניתי מהיצירה. היא קצת יותר רגשית מהקודמות שלך, וזה לטובה. אני חושב שמינור עושה לך טוב סך הכול, והפישוט (מבחינת הקישוטים, הדינמיקה וכו') ביחד עם הגיוון (מבחינת המבנה והקצב) סך הכול יוצרים יצירה יותר רצינית ואחידה שעובדת בפני עצמה וקל יחסית להתחבר אליה.
השילוב הזה של הפשטות והמורכבות קצת מזכיר לי את היצירות המאוחרות של בטהובן, שזאת מחמאה די גדולה ממני. הן לא הכי ידועות אז אם לא שמעת, מאוד ממליץ על הבגטלות אופוס 126 ועל הסונטה האחרונה (מס' 32, אופוס 111) שלו
אחלה של יצירה, כנראה האהובה עליי שלך בינתיים. רואים פה שאתה כבר שולט בדינמיקות (כמה שאפשר בmusecore לפחות), המבנה מעניין אבל סה"כ מובן, ההרמוניות יפות אבל לא לוקחות יותר מדי תשומת לב, המלודיה חמודה ומתפתחת קצת עם וריאציות שונות, הקישוטים פה אבל באופן יותר מאופק מפעם קודמת, מאוד אהבתי.
הדברים שפחות אהבתי היו הטריולות שמשומשות קצת יותר מדי וקצת מרגישות כמו גימיק. זה אחלה של כלי לגיוון, במיוחד לווריאציות, אבל השימוש פה קצת מוגזם וזה קצת לוקח יותר מדי תשומת לב לדעתי.
המעבר לסול דיאז מז'ור מתחיל טוב, אבל אחרי הארפג'יואים שעולים ויורדים שמוסיפים מתח התיבה של הרבעים קצת מורידה (בעיקר בגלל התווים שבחרת, שלא מובילים הכי בבירור לסול דיאז) וזה גורם למודולציה להרגיש קצת underwhelming.
הcoda (השורה של הlento) בסוף חמודה, אבל אני חושב שהקצב בתיבה לפני האחרונה קצת מורכב מדי, והייתי ממליץ לסיים עם משהו קצת פשוט יותר, שיותר קושר את הכול להתחלה ונותן הרגשה קצת יותר מלנכולית עוד לפני שמגיע האקורד הסופי.
אני יודע שהחלק של מה שאהבתי קצר יותר ממה שפחות, אבל סך הכול באמת נהניתי מהיצירה. היא קצת יותר רגשית מהקודמות שלך, וזה לטובה. אני חושב שמינור עושה לך טוב סך הכול, והפישוט (מבחינת הקישוטים, הדינמיקה וכו') ביחד עם הגיוון (מבחינת המבנה והקצב) סך הכול יוצרים יצירה יותר רצינית ואחידה שעובדת בפני עצמה וקל יחסית להתחבר אליה.
השילוב הזה של הפשטות והמורכבות קצת מזכיר לי את היצירות המאוחרות של בטהובן, שזאת מחמאה די גדולה ממני. הן לא הכי ידועות אז אם לא שמעת, מאוד ממליץ על הבגטלות אופוס 126 ועל הסונטה האחרונה (מס' 32, אופוס 111) שלו
שואל השאלה:
^תודה רבה! איך אתה ממליץ לי לשפר?
^תודה רבה! איך אתה ממליץ לי לשפר?
שואל השאלה:
^^את האמת ששפרתי טיפה את היצירה, אתה מוזמן לראות בקישור האחר ששלחתי. עדכנתי אותה.
^^את האמת ששפרתי טיפה את היצירה, אתה מוזמן לראות בקישור האחר ששלחתי. עדכנתי אותה.
באותו הנושא: