5 תשובות
וואלה צודקת אף פעם לא חשבתי אל זה .... (לא שאני דתיה)
סתם החמרות שדוחפים
זה רבנים שאמרו את זה
יש פוסק הלכה שמחליט על דברים מודרניים אם הם אסורים או מותרים
. מכשירים שיש בהם חוט להט.
מתכת שמגיעה לחום גבוה, עד שהיא פולטת אור או חום, למרות שאין כאן להבות שמרקדות, נחשבת בהלכה ל"אש". (בלשון הגמרא "גחלת של מתכת"). זו אינה "גזרה" של חכמי דורנו. כבר בגמרא התייחסו אל חימומה כאל הבערה מן התורה, וצינונה נחשב כיבוי. לכן הפעלת תנור חשמלי לסוגיו, אסור מן התורה מאב מלאכה "מבעיר".
הנורות הישנות שהיה בהם חוט להט, גם הם היו אסורות מטעם זה. בנורות פלורסנט יש דעות שונות כיון שהן מתחממות. בנורות "לד" מקובל לרוב הדעות שהאיסור אינו מטעם מבעיר.
2. מכשירים שאין בהם חוט להט.
במכשירים אלה נחלקו הפוסקים.
יש שאמרו שהדלקתם אסורה מן התורה מטעם "בונה" או "מכה בפטיש". לפי דעה זאת, הדלקת מכשיר חשמלי כאילו מעבירה אותו ממצב שהוא "מת" למצב "חיים". כלומר עד עכשיו זה היה גוש פלסטיק ומתכת, ועכשיו הוא הפך למכשירחי ופועל. אמנם אין זו הגדרה מדעית אבל לפי דעה זאת, חיבור מכשיר לחשמל והפעלתו היא כמו גמר בניית המכשיר, ולכן דעה זאת אוסרת את הפעלת המכשיר מן התורה.
דעות אחרות חלקו על כך. הם אמרו שהמכשיר נשאר אותו דבר אלא שכעת החל לפעול, אבל זה לא בניה של דבר חדש.
לפי דעות אלה, טעם האיסור הוא איסור "מוליד". יש בהלכה איסור "מוליד", כלומר ליצור משהו שלא היה בפועל קודם. למשל להמיס קרח ולגרום "להופעת" נוזל. אמנם הקרח היה כאן אבל הנוזל הוא דבר חדש. ובגמרא יש איסור על "הולדת" ריח, כלומר להתיז בושם על בד. אמנם הבושם היה קיים, והבד היה כאן, אבל פעולה זאת נאסרה בגמרא משום "מוליד". יש כאן איסור דרבנן, כיון שזה דומה ליצירה חדשה.
ללפי דעה זאת, כל הפעלת מכשיר חשמלי שאין בו חוט להט, אסורה מדרבנן.
לכך יש להוסיף דין מיוחד שנקרא "עובדין דחול". יש לנו דין כללי בשבת, שעלינו להקפיד להמנע ממעשים שיתנו לשבת אוירה של חול. איסור זה אמנם אינו מוגדר, אבל הוא חשוב ביותר. הוא זה ששומר על צביונה של השבת, שהרי בלעדיו עלולה השבת ליהפך לחול, גם אם מקפידים על ההלכות. הוא נתון לדעת חכמי הדור לדעת מה נותן אוירה של חול ומה לא. כך למשל לא תמצא רב שיתיר להדליק טלויזיה עם שעון שבת בשביל לראות סרט, אבל מותר לחבר אור, פלטה או מזגן לשעון שבת.
מתכת שמגיעה לחום גבוה, עד שהיא פולטת אור או חום, למרות שאין כאן להבות שמרקדות, נחשבת בהלכה ל"אש". (בלשון הגמרא "גחלת של מתכת"). זו אינה "גזרה" של חכמי דורנו. כבר בגמרא התייחסו אל חימומה כאל הבערה מן התורה, וצינונה נחשב כיבוי. לכן הפעלת תנור חשמלי לסוגיו, אסור מן התורה מאב מלאכה "מבעיר".
הנורות הישנות שהיה בהם חוט להט, גם הם היו אסורות מטעם זה. בנורות פלורסנט יש דעות שונות כיון שהן מתחממות. בנורות "לד" מקובל לרוב הדעות שהאיסור אינו מטעם מבעיר.
2. מכשירים שאין בהם חוט להט.
במכשירים אלה נחלקו הפוסקים.
יש שאמרו שהדלקתם אסורה מן התורה מטעם "בונה" או "מכה בפטיש". לפי דעה זאת, הדלקת מכשיר חשמלי כאילו מעבירה אותו ממצב שהוא "מת" למצב "חיים". כלומר עד עכשיו זה היה גוש פלסטיק ומתכת, ועכשיו הוא הפך למכשירחי ופועל. אמנם אין זו הגדרה מדעית אבל לפי דעה זאת, חיבור מכשיר לחשמל והפעלתו היא כמו גמר בניית המכשיר, ולכן דעה זאת אוסרת את הפעלת המכשיר מן התורה.
דעות אחרות חלקו על כך. הם אמרו שהמכשיר נשאר אותו דבר אלא שכעת החל לפעול, אבל זה לא בניה של דבר חדש.
לפי דעות אלה, טעם האיסור הוא איסור "מוליד". יש בהלכה איסור "מוליד", כלומר ליצור משהו שלא היה בפועל קודם. למשל להמיס קרח ולגרום "להופעת" נוזל. אמנם הקרח היה כאן אבל הנוזל הוא דבר חדש. ובגמרא יש איסור על "הולדת" ריח, כלומר להתיז בושם על בד. אמנם הבושם היה קיים, והבד היה כאן, אבל פעולה זאת נאסרה בגמרא משום "מוליד". יש כאן איסור דרבנן, כיון שזה דומה ליצירה חדשה.
ללפי דעה זאת, כל הפעלת מכשיר חשמלי שאין בו חוט להט, אסורה מדרבנן.
לכך יש להוסיף דין מיוחד שנקרא "עובדין דחול". יש לנו דין כללי בשבת, שעלינו להקפיד להמנע ממעשים שיתנו לשבת אוירה של חול. איסור זה אמנם אינו מוגדר, אבל הוא חשוב ביותר. הוא זה ששומר על צביונה של השבת, שהרי בלעדיו עלולה השבת ליהפך לחול, גם אם מקפידים על ההלכות. הוא נתון לדעת חכמי הדור לדעת מה נותן אוירה של חול ומה לא. כך למשל לא תמצא רב שיתיר להדליק טלויזיה עם שעון שבת בשביל לראות סרט, אבל מותר לחבר אור, פלטה או מזגן לשעון שבת.
באותו הנושא: