אובחנתי עם CPTSD

יום חמישי אובחנתי וקיבלתי את זה קשה מסתבר שאני בסדר לגמרי ולא חולת נפש הכל בגלל הCPTSD לקחתי את זה קשה קיבלתי התקף חרדה ממש קשה אתמול והזמינו לי מד"א כי כאב לי בחזה ממש עד עכשיו שאני חושבת על זה יש לי כאבים בחזה אמא שלי צעקה עליי לסתום את הפה ולא לבכות קשה לי לעכל את האבחנה הזאת אני ממש כועסת על העולם אני מרגישה אבודה וזה מסביר את כל מה שאני מרגישה אומרים לי "את צריכה להיות שמחה למה את בוכה?" חרא לי זה למה אני בוכה המחשבה שהטראומות שעברתי דפקו אותי עד הסוף ואין לי תקווה אני ככ כועסת על מה שעברתי לא מספיק שיום יום אני סובלת אני גם דפוקה בגלל הטראומות האלה לגמרי
(לא באה לומר שאנשים עם ptsd דפוקים!)
אני ככ כועסת ואין לי תקווה באנושות אני ככ רוצה לפג*ע בעצמי אבל הפסקתי לחודשיים כבר ואני נקייה חודשיים שזה המון זמן אני מרגישה ממש מנותקת כל הזמן וחייבת את הכאב כדי להרגיש מחוברת לעצמי אני מרגישה שאני מסתכלת על הגוף שלי מהצד שום דבר לא מרגיש לי אמיתי אני נקשרת מהר לאנשים והחרדות נטישה שלי אוכלות אותי מבפנים וכשעוזבים אותי אני חווה אכזבה ענקית ולוקחת את זה קשה אני לא מסוגלת להחזיק מערכות יחסים בין אם הן זוגיות/חברות לאף אחד לא אכפת ממני וזה מכאיב לי החרדה החברתית שלי ממש קשה וההשקפה שלי על עצמי ועל העולם שחורה אני שונאת את עצמי ורוצה לוותר על הכל אין לי מה להפסיד