זה בסדר שאובחנתי כאוטיסטית ואני לא מקשרת בעצמי שום דבר לאבחנה??

כי אני כל הזמן שומעת שהאבחון כאוטיסטית אמור לעזור לי "להבין את עצמי"
אבל אני לא מוכנה לראות את זה ככה . האבחון דפק לי את החיים וגרם לי לוותר על הכל אז למה שאני ארצה לראות אותו כההסבר למי שאני??
האבחון אפילו הרס לי את היכולת להבין את עצמי בדברים מסוימים , למשל במשך שנים חפרו לי שהסיבה שאני לא הולכת להכיר אנשים זה רק בגלל שאני אוטיסטית אבל היום אני כבר מבינה שהסיבה האמיתית שהקושי הכי גדול זה שאני מקנאה באחרים בצורה מאוד חזקה וזה גורם לי להעדיף לא להתקרב לאף אחד גם יש מיליון דברים שאני מתביישת לספר על עצמי
אני גם שונאת שאומרים שאם אני אוטיסטית אז אני אוכל להבין שאני לא סתם מוזרה ושונה , אבל בשבילי זה להפך כי אוטיזם זה האישור לזה שאני דפוקה!!
אוטיזם נחשב ללקות השכלית החמורה ביותר וברגע שיש את האבחנה אומרים לי שאני פגומה בעוד דברים שלא חשבתי עליהם ושאני לא אוכל לחיות כמו כל בן אדם!
והדבר שאני הכי סובלת ממנו ושניסיתי להלחם בו כל החיים ללא הצלחה זה שברגע שיש את האבחון אז כל הקשיים שמקשרים לאבחון מקבלים התייחסות מוגזמת ומנסים להפוך עולמות כדי להקל עליי שאני לא אנסה לעשות דברים שמאתגרים את הקשיים של האוטיזם
אבל כל הקשיים שלא קשורים לאוטיזם עצמו מקבלים התעלמות מוחלטת וזה כמו לדבר לקיר !
שאם אני כועסת שלא נתנו לי לעשות משהו שרציתי כי אני "האוטסיסטית" אז אני מוזמנת להתמרמר על זה כמה שאני ארצה כי זאת בעיה שלי שאני לא מבינה שזה היה הדבר הנכון לי לפי האבחנה ושעשו לי טובה ועזרו לי!