איך לספר לחברים שאובחנתי, ואני בדיכאון

תכניסי את זה באיזו שיחה בצחוק ואז תגידי "אה כן אני באמת מאובחנת בדיכאון"

פשוט לספר , אין צורך לתכנן הרבה מראש

היי אהובה.
זה משהו שאת לא חייבת לספר אם את לא מרגישה בנוח כי זה בכל זאת פרט אישי. אם בכל זאת את רוצה לספר, אז הכי ברוגע ובנחת. הם חברים שלך, הם לא באים מהמקום של לשפוט אותך. לכל אחד יש את הפגמים שלו. את מקבלת את שלהם והם יקבלו את שלך

את לא חייבת לספר האמת זה משהו שלא כולם חייבים לדעת , תספרי אולי לחבר אחד

מי ישמע כולה קורונה

רק ביבי

לא לספר ואם כן אז תחשבי טוב למי כן ולמי לא ופשוט תכניסי את זה מתי שמתאים

תגידי להם שאת צריכה לספר להם משהו ברצינות ופשוט תספרי

אממ היא צריכה לספר להם בשביל לקבל עזרה^ מדוע לא ? מותר לה להישבר ולהיות קצת אנושית, לא תמיד זה קל לאנשים במצב הזה לסמוך על אלוקים אם הם מאמינים בזה ולא תמיד קל להאמין שהכול יסתדר אם יש להם דיכאון קליני. צריך לסמוך על אנשים קצת,לבקש עזרה, לעזור לעצמך. אי אפשר לעשות הכול לבדך בלי עזרה. במיוחד שיש דיכאון קליני

כמו שסיפרת עכשיו הם חברים שלך הם יעזרו לך להתמודד עם זה

קודם כל את לא חייבית לספר אחרי שאובחנתי סיפרתי רק לחברים קרובים והייתי כזה: שומע אובחנתי עם דיכאון וזהו כאילו זה לא סוף העולם אפילו לא ביקשתי מהם שישאירו את זה בסוד כי אני יודע שגם ככה הם לא יספרו לאף אחד. וכל מלא חברים שלי שהם רכלנים כאלה אבל חברים טובים לא סיפרתי פשוט

אני אישית בן אדם די פתוח אז הרבה פעמים בדברים כאלה(לא אובחנתי בדיכאון אבל לכל אחד יש את הדברים שלו) אני קודם כל מספר לחברים הקרובים שלי ואם באלי אחר כך זורק את זה בכיתה לצד הערה צינית כל שהיא.
אם את לא מרגישה בנוח סםרי לחברה קרובה או משהו, תנסי פשו ט יום אחד לקחת אותה לצד ולהגיד לה, אחרי שאומרים ומשתפים זה 1.הרבה יותר קל לך 2. אתה מסתכל אחורה ואומר זה לא היה כזה נורא להגיד את זה.
בקיצר, עצתי היא לאזור קצת ביטחון וולכת לספר לחבר קרוב בתור התחלה לראות איך את מרגישה עם זה ומשם להמשיך...
ברכה והצלחה.

אפשר להודיע בנפרד "היי לאחרונה אולי שמת לב שאני מתנהגת קצת מוזר ואין לי כל כך מצב רוח, הלכתי לאיבחון ואני בדיכאון"