עד לפני שנה הייתי אחות ממש רעה לאחותי הקטנה..

הייתי מחליטה עליה, כל הזמן הייתי רוצה שהיא תלבש דברים ילדותיים (היא בת היום כמעט 9) וגרמתי לה כל הזמן לבכות, וכל הזמן שפטתי אותה, וההורים שלי ידעו את זה וכמה הם ניסו להגיד לי והם כמה עליי,כלום לא עזר, וגם עד לפני שנה היינו בחדר ביחד, וכל לילה הייתי חופרת לה ומחליטה עליה ואם היא הייתה שמה משהו אחד לא ילדותי הייתי כועסת עליה וכל הזמן הייתי רוצה שהיא תשים קשתות וסיכות למרות שהיא לא רצתה, היא שמה את זה בגללי!!! וגם בפסטיגל 2021 אז דוד שלי הביא לי ולאחותי כרטיסים ואמרתי לה שלא תלך כי זה לא לגילה ושכנעתי אותה והיא ממש באה להגיד להורים שהיא לא הולכת!! מזל שבסוף הרגשתי ממש רע ואמרתי לה לא משנה. הייתי ילדה חולה באמת.. ואמא שלי גם אמרה לפני לפני שהשתניתי "שתדעי שהיא תזכור לך את זה לכל החיים" ואני ממש מרגישה חרא ברוך השם השתניתי, אבל היא תמיד תזכור את זה, גם אני ואחותי לפני חודשיים היינו בטלפון הישן שלי וראינו סרטון שצעקתי עליה וששפטתי ושהחלטתי עליה, ופשוט התפרצתי בבכי והיא אמרה לי "הכל בסדר כבר שכחתי מזה" וחיבקה אותי, אני כלכך אוהבת אותה, ואני כלכך מצטערת על זה.. בבקשה אל תצאו עליי, ותגידו לי מה לעשות.