מה הייתם חושבים על ילדה שיש לה צלקת בצוואר וכאילו עלייתם לכיתה ז עכשיו וגם היא

אמ נסיון התאבדות? תאונה כולשהי?

שואל השאלה:
^ אמאלה מה באמת זה מה שהיו חושבים??

שלא אכפת לי

לא יודעת אם הייתי חושבת על זה יותר מדי, אולי הייתי תוהה מה קרה מסקרנות אבל בעקרון הייתי יותר רואה אם היא נחמדה ואיך היא מתנהגת ולפי זה היא היתה עושה את הרושם שלה עלי (לא היה לי כוח לנסח ברור סליחה אם זה קצת מבולגן)

כן בעצם לא תלוי איך הצלקת ניראת ....

שואל השאלה:
אוי לי אמאל'ה די הלך עליי עכשיו הבנתי למה דפקו לי כאלה מבטים ושאלו מה קרה לי אני פשוט שונאת את הצלקת הזוו

תלוי בצלקת אם זה גדול אז הגיוני שיחשבו על משו יותר מורכב כמו ניתוח או פציעה משהו כזה
אם זה יחסית בקטנה הרבה לא ישימו לב ואם ישימו לא יחשבו יותר מדי
בכל אופן אל תתביישי זה הגוף שלך והכל בסדר איתו.

עכשיו קלטתי ש"לפי זה היא היתה עושה את הרושם שלה עלי" נשמע ממש מתנשא, הכוונה שבעקבות זה הייתי מסיקה אם אני יותר מתחברת אליה או שהיא פחות או יותר מסוג האנשים שהייתי רוצה לבלות איתם, כמובן לא לשנוא אבל סתם לא להיות חברןת ממש טובות (או שכן, כפי שאמרצי תלוי באופי)

שואל השאלה:
תאמת אבל שזה סיפור מצחיק בגלל זה אני לא מספרת אותו זה כזה מטומטם ואוו

סתם שתדעי שאם זה משהו בולט ואנשים שואלים ואת משאירה אותם בסקרנות אז אנשים מרגישים שיש שם משהו מסקרן ואת לא מספרת אז זה רק מבליט את זה יותר זה סוג של מחמם את הסקרנות
ואם את מספרת בקטנה כזה אנשים משחררים מזה כי אין שם שום דבר "מסתורי" שלא מגלים להם.
כמובן שאת לא חייבת לספר זה ממש לא הנקודה שלי, אני רק אומרת את זה מניסיון שאם את רוצה פחות תשומת לב מהבחינה הזאת לפעמים עדיף לענות בביטחון, פחות או יותר על שאלה חסרת טאקט. וזה גם חשוב כשאנשים רואים שאת לא חסרת ביטחון ואם שואלים אז לא אכפת לך לענות משהו לגבי זה ואת לא מתביישת (כי באמת אין סיבה) אז זה גם מוריד מתשומת הלב לזה

שואל השאלה:
תאמת שפשוט הלכתי עם השכבה לקניון והייתי בדרך עם חברה שהיא הייתה הכי טובה שלי באותו זמן(אנחנו כבר לא בקשר) ונגעתי בטלפון ואז היה משהו ממש חד שחתך לי את הגרון ואת הלחי והאף

שואל השאלה:
כן זה קרה לפני שנה בערך אפילו פחות אבל זה צלקת

הייתי חושבת "פאק " "היא אני מהיסודי!!!!"
אני מתה אפילו הצלקת בצוואר רק חסר היא אוהבת להיות שוערת וזהו

שואל השאלה:
^נע אני כתף ימין ובלמית