איך להפסיק להיות כלכך ביישנית ולהתחיל להיות קלילה יותר וזורמת

וואו, אני שאלתי את עצמי את אותה השאלה, ואני חושב שהגעתי לתשובה, לכמה תשובות.
על החרדה החברתית שלי התגברתי ככל שהתגרתי בה, התחלתי לעשות דברים למרות שהתביישתי. התחלתי מקטן, כמו למשל לספר איזו בדיחה קטנה שאולי לא כולם יאהבו, או לפנות לאנשים שאני מתבייש לפנות אליהם למרות שהתביישתי ולא כל כך הייתי עצמי (אבל זה השתפר מפעם לפעם).
התקדמתי לאט לאט, והגעתי למצב שיש לי מספיק אומץ להגיד למישהי שאני אוהב אותה, וזה היה הדבר הכי פתוח שעשיתי. מאז אני מרגיש שעברתי את זה, ואני סוף סוף יכול להיות עצמי.

בעבר, מתוך ניסיון להתגבר על החרדה החברתית שלי, שיניתי גישה בראש. אמרתי לעצמי שנמאס לי לשים פס על מה אנשים חושבים עליי. אמרתי לעצמי אני יכול לקחת מסרק ולהסתרק מול כולם אם באלי, ומה זה משנה שיחשבו שזה לא גברי? אני כבר יודע שזה בולשיט.
אבל בכל זאת, המחשבה שיחשבו עליי דברים (למרות שאני לא מסכים איתם) הפריעה לי. הרגשתי שאני נלחם בתחושה המציקה הזאת, הרגשתי עייף מהקרב.
ואז זה הכה בי, אולי אני סתם משליך את המחשבות האלו על אחרים? אולי למרות שאני חושב שאין שום בעיה בלהסתרק מול כולם נניח, אני עדיין מרגיש שזה לא גברי? אולי אני מרגיש אחרת ממה שאני חושב?
והפעם, במקום להילחם ברגש הזה (למרות שלא אהבתי אותו), קיבלתי אותו, חיבקתי אותו ולא ניסיתי למצוא לו פיתרון. וכל פעם שאני מרגיש שחושבים עליי משהו, אני מזכיר לעצמי שאולי אני זה שמרגיש על עצמי את הדברים האלו, ואחרי שאני מזכיר לעצמי את זה, אני מציף את הרגש ומחבק אותו, אפילו אם אני חושב אחרת ממה שאני מרגיש.
עכשיו אני מרגיש שאני סוף סוף יכול להתנהג בצורה אמיתית, אבל אני יודע שכדי להעביר את האופי האמיתי שלי, אנשים יצטרכו להכיר אותי.
אנשים לא יוכלו להכיר אותך מתוך רושם ראשוני, הרושם הראשוני תמיד יבוא לפני. הרושם הראשוני שלנו הוא לא אנחנו, הוא חלק קטן מאיתנו ותמיד נעשה רושם קצת אחר, אבל אנחנו תמיד נהיה אותו בן אדם.
לפני כמה ימים יצא לי לעשות רושם של ילד משועמם, זה כל מה שראו עליי (לא דיברנו, ראו אותי מהצד), וזה בסדר, אני משועמם לפעמים. ולפעמים אני עושה רושם כל כך מדהים, שלבן אדם שמולי קשה לזכור שאני לא מושלם, ואני באמת לא.
אבל כשאנשים מכירים אותי, אחרי מספיק זמן, הם כבר יודעים מי אני באמת.
אם תצטרכי עוד עצה, אני כאן בשבילך :)

האנונימי צודק, אבל לא ממליצה בכלל
בתכלס זה עניין של לעבוד על המוח שלך, למה חיים פעם אחת ולהתבייש זה לאבד חלק גדול מהחיים ולגלות בסוף שלא עשית שום דבר מעניין

לא כזה היי מה קורה
אבל תנסי להתקשר לשיחה או לוייב ולאט לאט תרגישי יותר בנוח לדבר איתם ולהגיד שלום

אלכוהול ושימוש בסמים
אבל לא ממליץ

ממש קשה כי גם אני כזאת "כבדה" אבל פשוט תהיה בסביבה של אנשים שאת בוייב טוב איתם ועם אותו הומור וזה ופשוט תנסי להשים את החרדה בצד ולזרוק משפט סתם בהקשר של לימודים או מה שזה לא יהיה