אין לי כוח להיות בבית שלי ואני לא יודעת מה לעשות יותר אני מיואשת ברמות (פריקה)

מגיל קטן אני זוכרת את אמא שלי לא הכי שפויה שיש כיאלו היא לא חולת נפש או משהו פשוט היא לא כמו כל האימהות היא מתעצבנת מכל דבר קטן היא מעירה על דברים קטנים והכל הולך לפני החוקים שלה נגיד אתמול היא אמרה לי או שאת מנקה את המטבח או שאת מסדרת את הסלון למעלה אז אמרתי לה שאני יסדר את הסלון ובאמת סידרתי רק היה כמה פופים לא במקום והשטיח לא היה ישר והשירותים (חשוב לציין שלי) לא היו הכי מסודרים בעולם אז אמרתי לה רגע רגע עשר דקות תעלי ובזמן הזה היא קיללה אותי התעצבנה דפקה סלסה בקיר ושברה אותה בזמן שכולי בוכה ומתחננת אליה לעלות עוד עשר דקות ובאמת סידרתי בעשר דקות האלה ואז היא עלתה וראתה את הפופים לא מסודרים וטיפה באלגן בסלון מה שלא סיימתי אתמול ואז היא פשוט התעצבנה ברמות התחילה ממש לצרוח העיפה את כל הפופים כיסאות את השטיח מזוודה טלפון על הרצפה בזמן שהיא צורחת ומקללת אותי ואני בוכה בנתיים ואומרת לה שהיא מתעצבנת על כלום והיא אמרה עוד דברים נוראים שאני מעדיפה לא להזכיר אבל זה משהו שאף ילד לא היה רוצה לשמוע את אמא שלו אומרת את זה ועוד משאימה אותו שזה יקרה בגלל הילד שלה ועכשיו היא אמרה לי יש לך חצי שעה לסדר את זה (את כל הבלאגן שהיא עשתה) ואין לי כוחות פיזיים לקום מהמיטה מרוב הבכי והוויכוחים איתה אני ממש מפחדת ממנה ברגעים כאלה והיא גם מביאה לי על זה עונשים מנתקת את הקו של הטלפון (אני עוד מעט בת 15) הייתי אמורה לעשות החלקה והיא דחתה לי את זה אמור להיות לי לק השבוע וגם לזה היא לא תביאי לי כסף ומקודם קבעתי עם חברה שאני יבוא לישון אצלה מחר והיא אמרה לי לבטל ואין לי כוח יותר תחשבו שמגיל קטן ככה זה אין לי כוח להיות יותר בבית הזה ופנימיה זה לא אופציה וגם דיברתי על זה עם אבא שלי ועם דודה שלי שהייתי יותר קטנה ושום דבר לא עזר רציתי שהם ידברו איתה ויעזרו לי אבל הם לא עשו את זה ואחרי כל ההתנהגות הזאת היא גם שואלת אותי למה אני לא מכבדת אותה אני באמת לא מצליחה אם איך שהיא מתנהגת בבית קשה לי לעמוד לה דום על כל דבר שהיא מבקשת קשה לי להיות חמה אליה ובאמת אין לי כוח פיזי ונפשי יותר הבית הזה הרס אותי לגמרי מכל הבחינות עם זה ביטחון ולימודית ונפשית