אתם חושבים שמי שלא שומר נגיעה וטוען שהוא דתי אז הוא באמת דתי?

כן, אם היא טוענת שהיא דתייה אז היא דתייה

שואל השאלה:
אני גם שומר שבת אבל אני ממש לא קורא לעצמי דתי כי אני בעצמי גם לא שומר נגיעה
אם שואלים אותי מה אז אני פשוט אומר שאני משתדל להתחזק אבל אם אני יודע שאני לא שומר נגיעה ואני מספר לאחרים שאני דתי אז אני מרגיש קצת צבוע

כן, כי הוא מאמין בהשם שומר פה ושם מצוות אז כן

אם הוא משתדל לשמור ונופל לפעמים אז הוא דתי, אבל אם הוא לא מנסה, הוא לא יכול לקרוא לעצמו דתי. דת זו מערכת חוקים שמי שבוחר להיכנס למערכת חוקים הזו ולחיות על פיה הוא דתי. אבל אם הוא בוחר מה לקיים ומה לא, אז דתי הוא לא. זה כמו שאדם שמעלים מיסים ושומר על כל שאר החוקים, יקרא לעצמו אזרח שומר חוק. זה לא היגיוני

לא.

דתי - זה אחד שקיבל על עצמו לשמור את כל המצוות. מי שהחליט שהוא לא שומר אפילו מצוה אחת - הוא לא דתי, אלא נקרא "מומר לדבר אחד" (עיינו "שערי תשובה", חלק א, סימן ו).

מי אתם שץגיד שזה בסדר לעבור על מצוה אחת של מלך העולם? ברגע שהעבד מחליט במה הוא מציית לאדון, ובמה לא - זה לא נקרא שהוא העבד של האדון, אלא פרוק עול, כי מה שהוא כן שומר - זה בגלל שהוא רוצה לשמור, ולא בגלל שהוא כפןף לאדון. אסור שזה יהיה ככה.

שואל השאלה, אני אממי ןשהמבצ שלך יורת טוב מאלה שקוראים לעצמם "דתיים", למרות שהם אל שומרים נגיעה. אתה יודע שאתה לא 100%, והם חושבים שזה בסדר שהם לא שומרים נגיעה, ועוד חושבים שהם "דתיים". חיים בפנטזיה.

כע ברור שהוא דתי.. פשוט קשה לו קצת בזה.. יש לי גם חברות שלא שומרות נגיעה.. זה מצווה שהרבה נופלים בה.. כמו בצניעות..

^לא רוב, כל! לפחות ככה הם צריכים להשתדל ולרצות ולנסות, מי שמוותר מראש הוא לא דתי
זה כמו שאני אגיד שאני דתי אבל אני אוכל צ'יזבורגר ביום כיפור, את מבינה שזו בדיחה

דתי = אדם שמקיים או שואף לקיים את *כל* מצוות הדת שלו, ומאמין בעקרונות הדת.
זה לא קשור לשאלה אם זה יהדות או כל דת אחרת.

שמירת נגיעה זו *חובה*, לכן אדם שבוחר לא לשמור ולא רוצה להתחיל לשמור - בהגדרה הבסיסית הוא לא דתי.
יש 'מגזר דתי' שכולל גם חילונים וכמעט גויים, אז זו שטות שיש רק במדינת ישראל ולא קשורה למציאות...

בדיוק כמו שלא אגדיר את עצמי צמחוני ואכריח אתכם לקרוא לי צמחוני אם אני 'רק' אוכל עוף. זה פשוט סותר את ההגדרה שמדברים עליה.

מסכים עם תוצאה

מסכים עם "ילדה טובה" אבל אדייק קצת.

אין מישהו שיכול להחליט לאחר אם הוא דתי - כי אף אחד לא קורא מחשבות. אבל אם מישהו מתגאה בזה או אומר בםירוש שהוא רוצה לעבור איסור ולא מעניין אותו שזה אסור - אין שום סיבה לקרוא לו דתי כי הוא בעצמו הוריד את ההגדרה הזו.

אז אם מישהו לא שומר נגיעה בכללי, יכול להיות שהוא דתי וקשה לו או שהוא לא מבין. אבל אם הוא יודע שאסור ומרצונו בוחר לא לשמור וגאה בזה, אין היגיון לקרוא לו דתי.

^^^אז שוב, אם אני אוכל חזיר בכיפור, ואני מגדיר את עצמי דתי, אז זה בסדר, נכון? אני דתי, אני הגדרתי את עצמי
אז מה, זה שאני לא שומר שבת כיפור וכשרות זה אומר שאני לא דתי? לא, אני דתי רק שאני לא שומר את הדברים האלה

דתי זה לא דווקא לשמור נגיעה יש דתיים ששומרים נגיעה לדוגמה אני ספציפית דתייה ואני לא שומרת נגיעה.
אז מה זה אומר שאני לא דתייה?!
לא זה אומר שאני כן דתייה פשוט שלא שומרת נגיעה..

ילדה טובה
אבל זה שאתם לא שומרים נגיעה צריך להיות עם רצון לשמור נגיעה, לא רק לומר 'זה בסדר לא להיות מושלמים'. כלומר, צריך תמיד להתקדם ולנסות לשמור יותר...

היי זאת אני!
כי זה לא לגמרי נכון... כמו שצמחוני שאוכל עוף הוא לא צמחוני. אם זה קשה לו להפסיק והוא ממש אוהב את זה אבל רוצה להפסיק - הוא דתי. אם לא אכפת לו מהאיסור או שהוא מוותר על המצווה הזאת - אין סיבה שיקראו לו 'דתי'. הוא לא שומר את מצוות הדת.

בן אדם פרטי,לא מסכימה
שמעת על המושג לחזור בתשובה? זה לא אומר שרק חילונים יכולים לחזור בתשובה, אלא שגם דתיים יכולים לקבל עליהם עוד ועוד מצוות, אין פה סתירה שאם הם לא שומרים מצווה אחת אז התואר דתי נופל, ממש לא, פשוט כל אחד יכול להתחזק לאט לאט בכל המצוות.
כמו שאתה לא תבטל את המושג חוזר בתשובה למישהו שנכשל במצווה מסויימת בהשתדלות שלו, אבל באמת משתדל לקחת על עצמו לאט לאט עוד ציווי תורה וחוזר בתשובה בהדרגה.
גם דתיים נופלים, אבל מהמקום הזה אפשר לחזור בתשובה, והדתי עדיין נשאר דתי בדיוק כפי שחוזר בתשובה הוא לא חוזר בשאלה על כל טעות קטנה..

משום מה ישנה דעה רווחת ששמירת נגיעה היא מין חומרה, רשות למי שמעוניין, אבל זה ממש לא ככה. שמירת נגיעה היא מצוות חובה מהתורה- "לא תקרבו לגלות ערווה"- ומי שלא מקיים אותה לא נקרא דתי. איך אפשר לקרוא לאדם דתי- שההגדרה שלו היא לקיים את כל המצוות- כשהוא לא מקיים מצווה כל כך חשובה?!
מצרפת קישור של פסיקה של רב בנושא.

שואל השאלה:
למשל מישהי קרובה מהמשפחה שלי הציעה לי שידוך אז היא שאלה אותי אם אני שומר נגיעה אז אני מעדיף להגיד שאני מתחזק באמונה וכן אני באמת רוצה להתחזק אבל אני לא רוצה להגיד שאני דתי בגלל שאני לא שמרתי נגיעה ברגעי האמת כשהיו לי ידידות חילוניות בעבר שהכרתי ואני בן אדם מאוד כנה. אני כן משתדל להניח תפילין ושמירת שבת ולברך על האוכל וברכת המזון ועוד דברים אבל שמירת נגיעה לדעתי אני רואה בזה דבר מאוד חשוב וקריטי כי אני כן חושב שאפשר להגיע לאהבה אמיתית עם האחת שלך אם אתה אחד ששומר נגיעה וכן נלחם ביצרים שלך בשביל להסב גאווה לבורא ואני גם חושב על זה שאם אצליח להתגבר על היצר של זה אז גם בעתיד אחרי החתונה אני לעולם לא אבגוד באישתי כי עצם השמירת נגיעה מעלה אותי לדרגות רוחניות גבוהות יותר ועושות אותי בן אדם חזק יותר.

אנונימית
זה בדיוק מה שאמרתי. אדם צריך *להשתדל* ו*לרצות* לקיים את כל המצוות. ברור שאם הוא נופל או מתקדם ולא מצליח הכל הוא עדיין דתי, אף אחד לא מושלם.

אבל כמו שהדגשתי, הוא צריך לרצות. לפני שהוא חוזר בתשובה, יש מצווה שהוא כופר בה, ובעצם כבר לא רוצה לקיים את כל המצוות.

יכול להיות דתי גנב, לא שומר נגיעה, לא שומר שבת ואוכל חזיר. הדבר שהופך אותו לדתי זו העובדה שהוא רוצה לקיים את כל המצוות ושואף לזה - אבל לא מצליח. נגיד גודל בין גויים או דברים כאלה.

אין עוד מלבדו (בת)
ההגדרה של דתי גם לרצות לקיים מצוות. אם הוא לא מצליח? בדיוק כמו כל דתי בעולם, גם הוא נכשל ורק מתקדם.

יש דתי שנוגע בבנות, אבל אין דתי שרוצה לא לשמור נגיעה.

ברור אני מכירה אנשים ששומרים הכל שבתות חגים כשרות מניחים תפילין כל בוקר מתפללים הולכים לבית כנסת ולא שומרים נגיעה
עם אתה דתי או לא זה לא נמדד בזה שאתה שומר נגיעה או לא זה נמדד בכמה אמונה יש לך וכמה אתה מקריב בשבילו

בטח שכן.
יש הרבה דתיים שלא שומרים נגיעה.

היי אני דתי, לא שומר נגיעה
אני בנאדם שאוהב חיבוקים מודה..
זה טענה מאוד נכונה וישלי כמה ידידות ששומרות נגיעה ודיברתי איתן על זה הרבה, זה נושא באמת מעניין ורחב.
אני לא דוגמא אבל... אני קצת מידרדר בדת אבל בתכלס אף פעם לא שמרתי נגיעה

אני דתיה ואני לא שומרת נגיעה.
אם נלך לפי ההגדרה המדויקת של המילה "דתי" אני כנראה לא נקראת דתיה.
אבל כיום אנשים נוטים להתגמש עם הגדרות...

בתח שהיא נחשבת דתיה שמירת נגיע זה מיצווה מהרבנים אז היא עדין לא נחשבת כוואוו זהו את לא דתיה אבל בעיקרון אם זה שמירת נגיע של לא לשכב ליפני החתונה או של לחבק להיתנשק ולתת ידיים?

היי זאת אני!, את מדברת על שמרית נגיעה כאילו זה ענין של "מה בכך"? זה איסור ברמה של יהרג ואל יעבור (ש"ך על יורה דעה, סימן קנז, סעיף קטן י).

תגידי על אחד שיש לו כיפה על הראש, והוא אוכל חזיר, אבל שומר שבת, שהוא דתי שאכול חזיר? (מחוסר אפכתיות לאיסור.)

דתי.
לא חייב לשמור שמירת נגיעה.
זה פשוט קיים כדי להגן על האנשים מלנסות לעשות דברים לפני החתונה.
זה בעצם עוזר לשמור עיניין, וכך אנשים רוצים יותר את הקשר. וחפצים לו.
זה פשוט נועד למען הזוג.
מי שלא עושה את זה לא חוטא

sssssssssssssssssss, מי שלא שומר מצוות דרבנן - לא נקרא דתי. זה אפילו יורת חמור לעבור על דרבנן מאשר על דברי סופרים, כי "כל העובר על דברי סופרים חייב מיתה" (עירובין כא ע"ב).

תוצאה ^^
אני לא רוצה לריב איתך..
אבל אני חושבת שאת מבלבלת בין חרדי לדתי..

כיום הנושא של שמירת נגיעה "ירד בדרגתו" ופחות מסתכלים על זה כעל "ביג דיל" בגלל שזה כה רווח בציבור והתרגלנו לזה
בניגוד לאכילת חזיר, מה שנראה באמת מוגזם לרוב הציבור פה
נכון, החומרה נשארה אותה החומרה אבל אנשים כבר לא רואים את זה ככה (מה ששגוי כמובן)

כובע קש, אם יש כזאת הלכה (וזה לא סתם הלכה, אלא יהרג ואל יעבור, כמו שהבאתי למעלה)- זה זה חובה.

כמו שתגידי שלא חייבם להימנע מאכילת עוף בחלב, וכל עוד לא אוכלים חבל עם בשר בהמה - הכל טוב.

אני דיברתי רק על העיקרוןף באמת הדוגמא לא הכי מתאימה לפי החומרה של הדברים, כי לא לשמור נגיעה - זה יהרג ואל יעבור, ולאכול עוף בחלב - לא. לא חסר דם דעות שחובת שמירת נגיעה מן התורה.

ובכל אופן, יש עונש קשה מאוד לפורץ גדר, כמו שנאמר "וּפֹרֵץ גָּדֵר - יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ" (קהלת י, ח) .

זה נושא מאוד רגיש. אני אסביר:
אם אני אשאל "אדם שלא שומר שבת בכוונה יודע שזה לא בסדר הוא דתי?" היו עונים לי שברור שלא.
אז זה מה שלא מבינים, שמירת נגיעה זה אסור כמוש שצריך לשמור שבת. זה לא שיש בזה איזה מחלוקת ויש דעות שמקלות בזה. כולם אומרים בפה אחד שזה אסור.
אז אני הייתי קורא ל"דתי" שלא שומר נגיעה "דתי כלפי חוץ".
סליחה אם פגעתי.

כובע קשה, זה לא הנושא, ששם אמורה להיות מחלוקת בין חרדים לדתיים. מדבור כאן בהלכה מחייבת חמורה של יהרג ואל יעבור, ולא בחומרה.

^^
אני למדתי בבית ספר דתי.
לא ירדנו לסוף הדעות וזה..
וכל השנים האלה אם אתה לא שומר נגיעה היה נשמע בסדר לגמרי.
אף אחד לא אמר, טוב אז את לא נחשבת דתיה.
אז מכאן אני תוהה האם זה פשוט החמרה של חרדים..

תוצאה....

אני יודעת כן יתכבנתי לומר שתדיים שומרים נגיע בישביל שלא לישכב ליפני החתונה ושמיצווה אחת שאפילו לא מהתורה עצמה לא תשנה את זה אז לתת ידיים ולהיתנשק עדיין נחשב דתי בכל מצב

שואל השאלה:
יש לי חבר ילדות שהוא חילוני ויש לו המון ידידות ששאלתי אותו אם הוא רואה בחורה יפה אז האם הוא יכול לשלוט בעצמו והוא אמר לי שהוא לא יכול לשלוט בעצמו ושהוא גבר. אני בן אדם שמאמין באלוקים וגם בתקופה שהיו לי ידידות אני כן יכולתי לשלוט בעצמי אבל זאת הייתה תקופה שהייתי חלש רוחנית כי ברגע שלא שמרתי נגיעה אז אוטומטית הרגשתי ירידה רוחנית. הנאה זמנית שפוגעת לי ברוחניות
היה לי גם מקרה שנתקלתי בעוד אחד מהבית ספר ערס ששאל אותי אם יש לי חברה ואם אני עושה מישהי מהצד ועצם השאלה הזדעזעתי כי אני מסיק מיזה שהוא בוגד וזה חמור מאוד ואולי גם בעתיד הוא יבגוד באישתו עם מחשבות ודיבור כזה וכמה שהוא פשוט רחוק מהתורה.
ההורים שלי דתיים והם לעולם לא בגדו האחד בשנייה ולעולם לא חשבו על זה אפילו ואני מכיר אותם טוב מאוד ואני מסתכל להם הרבה בפלאפון למרות שאני יודע שזה אסור והם מאושרים ברוך השם וככה גם אני הייתי רוצה להיות. להגיע למצב שיש לי את האחת בלי ידידות בכלל ואני כן מאמין שאפשר להגיע לזה אם אתה והאחת שלך שומרי נגיעה. ובגלל זה גם אני רואה בשמירת נגיעה דבר מאוד חשוב

ואם אתה מסורתי.. זה נחשב בסדר?

ברור, הוא דתי.
זה כמו שהוא לא יאכל למהדרין או חלב נוכרי
סהכ מותר
הוא דתי פשוט

כובע קש, אני מודה שבדור שלנו עם בעיה עם החינוך. אז לא לימדו אותך את דעתץ תורה, כמו שאני הצגתי, אז אני לא מאשים אותך, אאל את מי שחינך אותך.

אבל דעת תורה האמיתית, כמו שאני כתבתי.

ולא, זה לא שאתה לא מחויב להלכה, אם אתה לא בחרת להיות דתי. אתה פשוט רגע ממור. זה לא משנה איך אתה קוקרא לעצמך ("דתי, "מסורתי").

ההלכה מחייבת את כל היהודים.

הוא נקרא דתי אם הוא לא שומר נגיעה כי קשה לו
אבל אם הוא אומר בדווקא אני לא שומר נגיעה אז הוא נקרא כופר

תוצאה^^
תודה, חידשת לי.
אבל זה באמת ממש קשה.. הייתי בטוחה שזה נועד רק כדי לעזור. לא כחובה. אלה כרשות

אלינור

מותר לאכול חלב נוכרי

אלינויור, את קוראת את מה שכותבים פה?

לשמור נגיעה - זה לא עניין של להדר. זה פשוט הלכה שהיא חובה (כמו כל הלכה אחרת, ואפילו יותר חמורה מהלכות אחרות, כי זה יהרג ואל יעבור).

ממש לא מותר.

שמירת נגיעה זו חובה, גם אם לא לפי כולם זה איסור מהתורה.
גם רוב שמירת שבת, כשרות ושאר הסטיגמות שלכם על דתיים - זה לא מהתורה. זה מצוות שהן חובה כי הן חלק מהמסורת היהודית, היא מעל לתורה (כן, תורה שבעל פה הגיע לפני התורה שבכתב).

וזאת לא רק הרחקה, בדיוק כמו שאיסור אכילת ארנב זה לא 'הרחקה' מאכילת חזיר.

sssssssssssssssssss, אני לא אומר שאני יודע הכל, אבל מה שאני מצטט - כן (כי איך אני מצטט?).

סתם שתדעי שמי שבא להתגייר, ואומר שהוא לא מקבל על עצמו אפילו דבר אחד מדברי סופרים - אין מקבלים אותו (בכורות ל ע"ב).

כובע קש, זו ממש לא החמרה של חרדים.
יש הלכה. עזבי הלכה, הגמרא כותבת שאדם שמסתכל על אישה כדי להנות ממנה מעמיקים לו גיהנום (אם את רוצה לעיין בנושא בהרחבה, המסילת ישרים פרק יא מדבר על זה. ממש ממליץ הוא מסביר את זה מדהים!) ואדם שנוגע באישה זה גם אסור.
לא משנה איזה רב הוא, אין רב שיכול לחלוק על גמרא מפורשת. לכן שמירת נגיעה היא איסור גמור ולא סתם החמרה...

אני לא חושב שזה באמת נחשב דתיה, נידה זה ממש ממש חמור
מצד שני אני מבין כמה זה קשה...
אני חושב שמי שנופל נקרא דתי
ומי שלא שומר בכלל לא

compass
מילים כדורבנות. משפט נכון מאוד.
מי שנופל אבל *מנסה* נקרא דתי.
מי שלא שומר בכלל, לא.

איש רציני
צודק בציטוטים וברעיון, אבל האמירה שלא חולקים על גמרא היא לא כ"כ מדוייקת, יש בזה כמה תנאים.

rock star
דתי יכול להיות אדם ששואף לקיים את כל המצוות, אני רק מדייק.

שואל השאלה:
אפשר ליפול בשמירת נגיעה וגם אני נפלתי בעבר אבל הגדולה האמיתית זה לקום מיזה ולא להיכנע. מי שמקבל את זה כדבר שזה בסדר גמור ליפול בשמירת נגיעה באופן סיסטמתי והוא דתי וקורא לעצמו דתי אז פה יש בעיה. יש לי חבר שמניח תפילין ושומר שבת אבל הוא כל היום מדבר רק על בנות ויש לו המון ידידות אבל כששאלתי אותו האם הוא יכול לשלוט בעצמו אם הוא רואה בחורה יפה אז הוא אמר שזה בלתי אפשרי ושהוא גבר ושזה טבעי. פה זה החטא הגדול. אני גם נפלתי בשמירת נגיעה אבל ברוך השם אני יודע שאני בן אדם חזק ואני תמיד יכול לשלוט בעצמי וביצרים רק בשביל הבורא

אין קשר. בין ההגדרה דתי יש המון קשתות. אתה יכול להיות דתי, ויכול לא לשמור נגיעה, ולהיות מסורתי ולשמור נגיעה. כל אחד והבחירות שלו

בן אדם פרטי, אסור לחלוק על מה שנפסק בגמרא. זה פשוט אסור. אז איך יש חילוקים בהלכה? זה פשנויות שונות על הגמרא ועל איך המסקנא.
לפעמים גם הגמרא לא אומרת מסקנות דוגמא שעולה לי לראש: הגמרא בבא קמא דפים ז: וח. דנה גבי אם בשלו שמים או בשל עולם ולא פסקה, לכן יש מחלוקת מה ההלכה. אך כשההלכה נפסקה, היא נפסקה.

שואל השאלה:
יהודה משי זהב לבוש כמו חרדי ונראה כמו חרדי ובטח שומר שבת ועוד
אתם יכולים לקרוא לו חרדי או דתי אחרי מה ששמענו עליו שהוא היה עושה עם נשים?

כן

בטח שמי שלא שומר נגיעה נחשב דתי
א שמירת נגיעה היא רק גדר מפני כך שלא יעשו יחסי מין לפני החתונה ולכן אינה מידת חסידות
ב בתור דצי אני אומר שאני לא שומר את כל המצוות ממש כהלכתן וזה לא הופך אותי לחילוני

שואל השאלה:
לא אמרתי שאתה חילוני
אני פשוט מתכוון שאם שואלים אותי אם אני דתי אז אני לא מרגיש מספיק שלם בשביל להגיד שאני דתי כי אני לא שומר נגיעה
אני כן מניח תפילין שומר שבת ושם כיפה
אם שואלים אותי אני מעדיף להגיד שאני מתחזק אבל אני לא אומר שאני דתי