6 תשובות
יקר שונא ילדים אחראיות
יש אנשים שמרגישים שאין להם מספיק אחריות כדי להיות הורים או שהם פשוט לא מתאימים והם מעדיפים להישאר "חןפשיים" בלי ילדים. ויש גם כאלה שלא יכולים מבחינה רפואית וגם כאלה שלא יכולים מבחינה כלכלית. לכל אחד יש את הסיבות שלו
אני חושב כלכלית, עוד עשור, לא נוכל לחיות כאן יותר. יוקר המחיה יהיה בלתי נסבל, והורים יביאו פחות ילדים.
אה, והאי וודאות שהמדינה המזדיינת הזאת מביאה. מדינה מושחתת שחושבת רק על התחת של עצמה. מדינה שהפקירה את התושבים שלה למות 8 שעות, תפקיר את כוחם שיגיע הרגע.
אה, והאי וודאות שהמדינה המזדיינת הזאת מביאה. מדינה מושחתת שחושבת רק על התחת של עצמה. מדינה שהפקירה את התושבים שלה למות 8 שעות, תפקיר את כוחם שיגיע הרגע.
אנונימי
כן עוד 5 שנים לא יהיו בתים בארץ אלא אם כן יתחילו משהו עם הדרום שלשם אני קרוב אבל רוצה או לעבור למקום טוב או מדינה לא צוחק מה יהיה פה לא יאומן בספר תורה 50 מעלות בדרום איכות חיים נוראית ועוד
ראשית, אני עשוי לחוש שמגבלות הזמן והאנרגיה שלי מוגבלות. אני מכיר בכך שילדים דורשים זמן רב, תשומת לב ואנרגיה, ואני מרגיש שאני מעדיף להשקיע את המשאבים האלה בפיתוח אישי, קריירה, תחביבים או מטרות אחרות שאני חפץ להשיג.
שנית, אני עשוי להרגיש שהמצב הכלכלי שלי אינו יציב או מספק. גידול ילדים כרוך בהוצאות רבות, ואני חושש שלא אוכל לספק לילדי את התנאים הכלכליים הטובים ביותר. זה כולל חינוך, בריאות, מגורים וביגוד, ואני מעדיף להימנע מלהכניס ילד לעולם מבלי לדעת שאני מסוגל לספק לו את כל מה שהוא זקוק לו.
בנוסף, קיימות סיבות סביבתיות שמעסיקות אותי. אני מודאג מההשפעה של הגידול באוכלוסיה על הסביבה והמשאבים הטבעיים. אני מרגיש שאי-הבאת ילדים יכולה להיות דרך שלי לתרום לצמצום העומס על כדור הארץ ולעזור במאבק בשינויי האקלים.
עוד סיבה יכולה להיות חשש אישי ממחויבות לטווח ארוך. להביא ילד לעולם זו מחויבות עצומה לטווח הארוך, ואני מודאג מהיכולת שלי להתמודד עם המחויבות הזו לאורך שנים רבות. אני חושש מהשפעה של מחויבות כזו על החופש האישי שלי ועל היכולת שלי לקחת החלטות באופן עצמאי.
בנוסף, ייתכן שיש לי חשש ממחלות תורשתיות במשפחה שלי. אם יש לי היסטוריה משפחתית של מחלות גנטיות, ייתכן שאני חושש להעביר אותן לילדיי ולעמוד מול הקשיים הבריאותיים והרגשיים הכרוכים בכך.
ולבסוף, יכול להיות שאני פשוט לא מרגיש את הצורך או הרצון להביא ילדים לעולם. תחושת ההגשמה האישית שלי יכולה לנבוע ממקומות אחרים, כמו קריירה, תחביבים, טיולים, או קשרים חברתיים וזוגיים. אני מאמין שכל אדם צריך לפעול בהתאם לרצונותיו והתחושותיו האישיות, ולבחור את הדרך שמתאימה לו ביותר לחיים מספקים ומאושרים.
שנית, אני עשוי להרגיש שהמצב הכלכלי שלי אינו יציב או מספק. גידול ילדים כרוך בהוצאות רבות, ואני חושש שלא אוכל לספק לילדי את התנאים הכלכליים הטובים ביותר. זה כולל חינוך, בריאות, מגורים וביגוד, ואני מעדיף להימנע מלהכניס ילד לעולם מבלי לדעת שאני מסוגל לספק לו את כל מה שהוא זקוק לו.
בנוסף, קיימות סיבות סביבתיות שמעסיקות אותי. אני מודאג מההשפעה של הגידול באוכלוסיה על הסביבה והמשאבים הטבעיים. אני מרגיש שאי-הבאת ילדים יכולה להיות דרך שלי לתרום לצמצום העומס על כדור הארץ ולעזור במאבק בשינויי האקלים.
עוד סיבה יכולה להיות חשש אישי ממחויבות לטווח ארוך. להביא ילד לעולם זו מחויבות עצומה לטווח הארוך, ואני מודאג מהיכולת שלי להתמודד עם המחויבות הזו לאורך שנים רבות. אני חושש מהשפעה של מחויבות כזו על החופש האישי שלי ועל היכולת שלי לקחת החלטות באופן עצמאי.
בנוסף, ייתכן שיש לי חשש ממחלות תורשתיות במשפחה שלי. אם יש לי היסטוריה משפחתית של מחלות גנטיות, ייתכן שאני חושש להעביר אותן לילדיי ולעמוד מול הקשיים הבריאותיים והרגשיים הכרוכים בכך.
ולבסוף, יכול להיות שאני פשוט לא מרגיש את הצורך או הרצון להביא ילדים לעולם. תחושת ההגשמה האישית שלי יכולה לנבוע ממקומות אחרים, כמו קריירה, תחביבים, טיולים, או קשרים חברתיים וזוגיים. אני מאמין שכל אדם צריך לפעול בהתאם לרצונותיו והתחושותיו האישיות, ולבחור את הדרך שמתאימה לו ביותר לחיים מספקים ומאושרים.
יש לי טראומה מזה באה ממשפחה מרובת ילדים.
אנונימית
באותו הנושא: