איך הרשות המחוקקת יכולה לפקח ולהעביר ביקורת על הרשות המבצעת?

הרשות המחוקקת בעצם נותנת כלים, בצורת החוקים שחוקקה, לרשות המבצעת לפעול.
אם הרשות המבצעת לא מבצעת את מה שהחוק אומר, תמיד ניתן לשנות חוקים רגילים.
ומעבר לכך, יש כל 4 שנים בחירות. למה ?
כי הרשויות כולן בעצם שייכות לעם שהוא הריבון. אז אם התוצאות של מה שהמחוקקת ו או המבצעת לא משביעות את רצון העם, הריבון, ייתחלף הרכב החברים המחוקקת , הכנסת, ויוחלף ראש הממשלה על פי הרכב המפלגות ועל פי כמות הבוחרים בכל מפלגה.

הדרך החשובה ביותר היא התקציב והוועדות.
החוק החשוב ביותר שעובר כל שנה הוא חוק התקציב, שהוא מה שמאפשר לממשלה לתפקד.
אם הממשלה עושה שטויות שהכנסת רוצה לעצור, הם יכולים פשוט לא להעביר את התקציב, או לשנות את התקציב ככה שהוא יעבוד לפי מה שהם רוצים.
זה דורש רוב מיוחד בכנסת, אבל לחלוטין אפשרי.

דבר נוסף זה הועדות. בכנסת יש ועדות לכל מיני נושאים, שהן מהותיות לצורך פעילות תקינה של המדינה.
אם הממשלה או מערכת בתי המשפט יעשו בעיות הכנסת יכולה לבחור שלא לכנס את הועדות הללו.
זה אגב קורה עכשיו. יריב לוין (ראש הועדה למינוי שופטים) החליט שהוא לא מכנס את הועדה הזו וממנה שופטים נוספים עד שהדרישות שלו בנושא הרפורמה המשפטית יתמלאו. למרות המחסור הענק בשופטים ובצורך למלא את מקום נשיא בית המשפט העליון באופן מיידי.

אנוכי, השאלה היתה על המבנה והפרוצדורות איך הדמוקרטיה עובדת.
לא צריך להכניס פוליטיקה כדי להסביר את הבסיס עליו מושתת דמוקרטיה.
כן כינס לא כינס, זה לא מסביר כלום זה מצב ספציפי נקודתי. הדמוקרטיה בישראל התחילה לפני 76 שנים . מה קרה בדרך זה סאגה אחרת.

^זה לא פוליטיקה.
זה פגיעה ברשויות האחרות שנמצאת בכוח הכנסת.
ככה הם יכולים לפקח עליהם.
אלו השיטות שנמצאת בידיהם.
שיטה חוקית ודמוקרטית. פשוט לא חברית במיוחד.