6 תשובות
יש לי
אבל זה קובץ
כאילו על כל סוגי בתי המשפט ועל הכנסת
זהו
אבל זה קובץ
כאילו על כל סוגי בתי המשפט ועל הכנסת
זהו
שואל השאלה:
סבבה גם טוב
סבבה גם טוב
אנונימי
נשיא המדינה ( פרק 21 )
חוק נשיא המדינה
קובע שהבחירה בנשיא תתקבל על ידי חברי הכנסת בישיבה מיוחדת של הכנסת ובהצבעה חשאית. עד 1999 תקופת נשיאותו של הנשיא הייתה 5 שנים והחוק קבע שהוא לא יכול לשאת בתפקיד בשתי תקופות כהונה רצופות.
משנת 1999 נכנס תיקון לחוק שאמר שהנשיא יבחר לקדנציה (תקופה כהונה) של 7 שנים. כל אזרח ישראלי יכול להגיש מועמדות להיות נשיא/ה כאשר לפחות 10 חברי כנסת ממליצים עליו. הצעת המועמדות תינתן ליושב ראש הכנסת או לאחד מסגניו. לאחר בדיקה תאושר המועמדות לאותו אדם. חבר כנסת יכול להציע מועמד אחד בלבד.
אם אף מועמד לא זוכה ב61 קולות בהצבעה הראשונה יש להמשיך ולערוך הצבעות נוספות. מההצבעה השלישית והלאה
לא יועמד לבחירה מחודשת המועמד עם מספר ההצבעות הקטן ביותר, לאחר מכן די ברוב בקולות על מנת לקבוע את הנשיא.
בזמן זה ובזמנים בהם נשיא המדינה מפסיק זמנית את כהונתו, יושב ראש הכנסת מכהן זמנית כנשיא מדינה בפועל.
נשיאי מדינת ישראל
1) חיים ויצמן: 1949-1952
2) יצחק בן צבי: 1952- 1963
3) זלמן שזר: 1963- 1973
4) אפרים קציר: 1973-1978
5) יצחק נבון: 1978- 1983
6) חיים הרצוג: 1983-1993
7) עזר וייצמן: 1993- 2000
8) משה קצב: 2000-2007
9) שמעון פרס: 2007-2014
10) ראובן ריבלין: 2014- 2021
11) יצחק הרצוג: 2021-
מתי נשיא מתפטר/ מפוטר ?
כשהוא מת
הנשיא מבקש מסיבה אישית לסיים את כהונותו.
נשיא שחלה במחלה סופנית או נפשית ואין ביכולתו לתפקד על פי רופאים מקצועיים
ומוסמכים ולכן מסיים את כהונתו.
נשיא שמואשם בפלילים מושהה מתפקידו עד גמר המשפט ובמקומו יושב ראש הכנסת ממלא את מקומו.
נשיא המדינה
הינו דמות ייצוגית, במישור הפנימי ובמישור הבינלאומי של מדינת ישראל.
תפקידיו של הנשיא הם :
1. לייצג את מדינת ישראל בפורומים בין לאומיים על ידי אישור יציאה ממשלת ישראל.
2. הנשיא הינו אזרח מספר 1 של המדינה ולכן הוא דמות מרכזית בטקסים שונים במדינה.
3. נשיא המדינה יעניק הכרה ואמון לנציגים דיפלומטיים של המדינה ויקבל את הסמכה של הנציג הדיפלומטי ממדינות חוץ לפעול בשם מדינתו. הוא יסמיך נציגים קונסולריים של המדינה ויקים מינויים של נציגים שיגרו לישראל.
4. יחתום על אמנות עם מדינות חוץ שאושרו על ידי הכנסת.
5. ימלא כל תפקיד בקשר למנוי שופטים ונושאי משרות אחרים להעביר אותם מכהונתם.
6. נשיא המדינה ימלא כל תפקיד אחר ונתונה לו כל סמכות שיוחדו לו בחוק.
7. יקבל מהממשלה דין וחשבון על ישיבותיה.
8. יחתום על כל חוק חוץ מהחוקים הנוגעים לסמכויותיו.
9. הנשיא מחליט לאחר בחירות ,מי יהיה המועמד הראשון שיוכל לנסות להרכיב ממשלה.
10. כל חוק במדינת ישראל מועבר לחתימתו של נשיא המדינה ושר המשפטים, חוץ מהחוקים הנוגעים לסמכותיו.
11. הנשיא בעל הזכות לחתום על חנינות לאסירים או לקצר את זמן שהייתם בכלא לאחר
שהוא מקבל חוות דעת של שירות בתי הסוהר ושר המשפטים.
12. סיורים בארץ על מנת להדק את הקשר בין מוסד הנשיאות לשדרות הציבור
13. הנשיא מקדם את הלחימה כנגד תאונות דרכים ונגע סמים.
14. לענות למכתבי הציבור ופניות הציבור.
15. הקמת קרן נשיא ישראל למטרות צדקה
16. אות הנשיא המתנדב- המעורר רוח התנדבות המבטא את הוקרת המדינה למתנדבים בכל תחומי החיים.
סמכות החנינה של נשיא המדינה
בסמכות זו ניכרת תכונה של חסד ויכולת זו מעניקה לו יכולת להפעיל לא מעט שיקול דעת משלו.
סמכות החנינה כוללת שני סעיפים:
א. מכוחה הוא יכול להעניק חנינה מלאה, למחוק את העברה כאילו לא הייתה, היא תוסר מן העבריין כליל.
ב. מכוחה הוא יכול להקל את העונש, הפחתת שיעור העונש שהוטל בבית משפט.
כאשר נשיא בוחן האם לתת חנינה הוא בוחן את עניינו של הנידון ולא את החלטות בית המשפט. הנשיא מפעיל את סמכותו שבהם חל שינוי במצב הנאשם/ שינוי במצב משפחתו לאחר מתן הדין המצדיק זאת. הקלות עונשים באות לרוב על מי שהורשע ברצח, והשופט חייב להטיל עליו מאסר עולם.
ניתן להגיש בקשת חנינה בכל עת וכל אדם יכול להגישן. הפניות מגיעות לנשיא ומועברות למחלקת חנינות במשרד המשפטים. מחלקת זו פותחת תיק לכל בקשה ומרכזת את החומר על העבריין. המשטרה מעבירה גליון הרשאות קודם ונציבות בתי הסוהר מגישה חוות דעת על התנהגותו של האסיר. עם השלמת התיק הוא מועבר לשר המשפטים הקורא את חוות הדעת של כל הגורמים ולבסוף קובע את המלצתו. לבסוף הנשיא מחליט האם להעניק את החנינה.
חוק נשיא המדינה
קובע שהבחירה בנשיא תתקבל על ידי חברי הכנסת בישיבה מיוחדת של הכנסת ובהצבעה חשאית. עד 1999 תקופת נשיאותו של הנשיא הייתה 5 שנים והחוק קבע שהוא לא יכול לשאת בתפקיד בשתי תקופות כהונה רצופות.
משנת 1999 נכנס תיקון לחוק שאמר שהנשיא יבחר לקדנציה (תקופה כהונה) של 7 שנים. כל אזרח ישראלי יכול להגיש מועמדות להיות נשיא/ה כאשר לפחות 10 חברי כנסת ממליצים עליו. הצעת המועמדות תינתן ליושב ראש הכנסת או לאחד מסגניו. לאחר בדיקה תאושר המועמדות לאותו אדם. חבר כנסת יכול להציע מועמד אחד בלבד.
אם אף מועמד לא זוכה ב61 קולות בהצבעה הראשונה יש להמשיך ולערוך הצבעות נוספות. מההצבעה השלישית והלאה
לא יועמד לבחירה מחודשת המועמד עם מספר ההצבעות הקטן ביותר, לאחר מכן די ברוב בקולות על מנת לקבוע את הנשיא.
בזמן זה ובזמנים בהם נשיא המדינה מפסיק זמנית את כהונתו, יושב ראש הכנסת מכהן זמנית כנשיא מדינה בפועל.
נשיאי מדינת ישראל
1) חיים ויצמן: 1949-1952
2) יצחק בן צבי: 1952- 1963
3) זלמן שזר: 1963- 1973
4) אפרים קציר: 1973-1978
5) יצחק נבון: 1978- 1983
6) חיים הרצוג: 1983-1993
7) עזר וייצמן: 1993- 2000
8) משה קצב: 2000-2007
9) שמעון פרס: 2007-2014
10) ראובן ריבלין: 2014- 2021
11) יצחק הרצוג: 2021-
מתי נשיא מתפטר/ מפוטר ?
כשהוא מת
הנשיא מבקש מסיבה אישית לסיים את כהונותו.
נשיא שחלה במחלה סופנית או נפשית ואין ביכולתו לתפקד על פי רופאים מקצועיים
ומוסמכים ולכן מסיים את כהונתו.
נשיא שמואשם בפלילים מושהה מתפקידו עד גמר המשפט ובמקומו יושב ראש הכנסת ממלא את מקומו.
נשיא המדינה
הינו דמות ייצוגית, במישור הפנימי ובמישור הבינלאומי של מדינת ישראל.
תפקידיו של הנשיא הם :
1. לייצג את מדינת ישראל בפורומים בין לאומיים על ידי אישור יציאה ממשלת ישראל.
2. הנשיא הינו אזרח מספר 1 של המדינה ולכן הוא דמות מרכזית בטקסים שונים במדינה.
3. נשיא המדינה יעניק הכרה ואמון לנציגים דיפלומטיים של המדינה ויקבל את הסמכה של הנציג הדיפלומטי ממדינות חוץ לפעול בשם מדינתו. הוא יסמיך נציגים קונסולריים של המדינה ויקים מינויים של נציגים שיגרו לישראל.
4. יחתום על אמנות עם מדינות חוץ שאושרו על ידי הכנסת.
5. ימלא כל תפקיד בקשר למנוי שופטים ונושאי משרות אחרים להעביר אותם מכהונתם.
6. נשיא המדינה ימלא כל תפקיד אחר ונתונה לו כל סמכות שיוחדו לו בחוק.
7. יקבל מהממשלה דין וחשבון על ישיבותיה.
8. יחתום על כל חוק חוץ מהחוקים הנוגעים לסמכויותיו.
9. הנשיא מחליט לאחר בחירות ,מי יהיה המועמד הראשון שיוכל לנסות להרכיב ממשלה.
10. כל חוק במדינת ישראל מועבר לחתימתו של נשיא המדינה ושר המשפטים, חוץ מהחוקים הנוגעים לסמכותיו.
11. הנשיא בעל הזכות לחתום על חנינות לאסירים או לקצר את זמן שהייתם בכלא לאחר
שהוא מקבל חוות דעת של שירות בתי הסוהר ושר המשפטים.
12. סיורים בארץ על מנת להדק את הקשר בין מוסד הנשיאות לשדרות הציבור
13. הנשיא מקדם את הלחימה כנגד תאונות דרכים ונגע סמים.
14. לענות למכתבי הציבור ופניות הציבור.
15. הקמת קרן נשיא ישראל למטרות צדקה
16. אות הנשיא המתנדב- המעורר רוח התנדבות המבטא את הוקרת המדינה למתנדבים בכל תחומי החיים.
סמכות החנינה של נשיא המדינה
בסמכות זו ניכרת תכונה של חסד ויכולת זו מעניקה לו יכולת להפעיל לא מעט שיקול דעת משלו.
סמכות החנינה כוללת שני סעיפים:
א. מכוחה הוא יכול להעניק חנינה מלאה, למחוק את העברה כאילו לא הייתה, היא תוסר מן העבריין כליל.
ב. מכוחה הוא יכול להקל את העונש, הפחתת שיעור העונש שהוטל בבית משפט.
כאשר נשיא בוחן האם לתת חנינה הוא בוחן את עניינו של הנידון ולא את החלטות בית המשפט. הנשיא מפעיל את סמכותו שבהם חל שינוי במצב הנאשם/ שינוי במצב משפחתו לאחר מתן הדין המצדיק זאת. הקלות עונשים באות לרוב על מי שהורשע ברצח, והשופט חייב להטיל עליו מאסר עולם.
ניתן להגיש בקשת חנינה בכל עת וכל אדם יכול להגישן. הפניות מגיעות לנשיא ומועברות למחלקת חנינות במשרד המשפטים. מחלקת זו פותחת תיק לכל בקשה ומרכזת את החומר על העבריין. המשטרה מעבירה גליון הרשאות קודם ונציבות בתי הסוהר מגישה חוות דעת על התנהגותו של האסיר. עם השלמת התיק הוא מועבר לשר המשפטים הקורא את חוות הדעת של כל הגורמים ולבסוף קובע את המלצתו. לבסוף הנשיא מחליט האם להעניק את החנינה.
פרק 20- מערכת בתי המשפט
החוק והמשפט הם מערכת של כללים המחייבים, אשר מסדירים את ההתנהגות של אזרחי המדינה ותושביה.
החוק והמשפט משמשים אמצעי וכלי הכרחי של שלטון במדינה, לשמירת הסדר בכל תחומי החיים. העקרונות של צדק ומוסר
1. אין להעניש בלי הוראה מפורשת של החוק
2. אין למנוע מאזרח שום פעולה שהחוק לא אוסר עליו ואין להכריח אותו לעשות דבר שהחוק לא פקד אותו לעשות.
3. כל אדם נחשב חף מפשע עד שלא הוכחה אשמתו.
4. אין להעניש אדם על פעולה שהייתה מותרת מתי שביצע אותה וכיום לא חוקית.
העברות במשפט הפלילי נחלקות לשלושה סוגים על פי העונש שהחוק קבע להן:
1. חטא- עברה שהעונש שלה הוא מאסר עד חודש + קנס או רק קנס ללא מאסר.
2. עוון- עברה שהעונש שלה הוא מאסר מחודש עד שלוש שנים + קנס או רק קנס ללא מאסר.
3. פשע- עברה שהעונש שלה הוא מאסר משלוש שנים ועד מאסר עולם + קנס או קנס ללא מאסר.
פרק 20- מערכת בתי המשפט
החוק והמשפט הם מערכת של כללים המחייבים, אשר מסדירים את ההתנהגות של אזרחי המדינה ותושביה.
החוק והמשפט משמשים אמצעי וכלי הכרחי של שלטון במדינה, לשמירת הסדר בכל תחומי החיים. העקרונות של צדק ומוסר מהווים אף הם מערכת של כללים מחייבים שהפרתם יכולה לגרום לעונשים חברתיים שונים כמו נידוי, נזיפה וכדומה... אלה שכאן המדינה מתערבת ומעמידה מנגנוני ביצוע להבטחת הציות לאותם כללים שאינם כתובים בספר החוקים של המדינה, החוק והמשפט שואפים להתאים את עצמם לכללי המוסר והצדק הנהוגים בחברה, למרות שלא תמיד מידת הדין חופפת את מידת הצדק ולא כל מה שחוקי הוא צודק...
המצב האידאלי הוא שכל אזרחי המדינה יאמצו את החוק ויקפידו לקיים אותו מתוך רצון ואת כל מה שהוא מחייב. אולם למרות שאיפה זו המדינה חייבת להיות בעלת יכולת לכפות על קיום החוק ובשביל זה צריך רשות שופטת (מערכת בתי המשפט בישראל) כגוף ניטרלי ולא פוליטי, שאנשיו בקיאים בחוק, זוכים לאמון ופסיקתם מכובדת ומקובלת על הציבור.
התחומיים המרכזיים של המשפט
משפט חוקתי- המשפט החוקתי כולל את מערכת הכללים והעקרונות הקובעים את פעולתן של רשויות השלטון- הרכבתן, בחירתן, סמכויותיהן, התנאים להחלפתם ויחסי הגומלין ביניהן: שכוללים את העקרונות הקובעים את דמותה של המדינה ואת זכויות האדם והאזרח.
משפט אזרחי- מתעסק בין הסכסוכים לאדם וחברו בנושאים כמו: הפרת חוזים, החזר חוב כפסי ופיצוי על נזקים, במשפט זה התובע והנתבע הוא אזרח או תאגיד, אין עונש במשפט זה ואם הוא מסתיים אז זה בחיוב הנתבע לשלם פיצוי/חוב או לוותר על דבר שברשותו.
משפט פלילי- המשפט הפלילי עוסק בעברות על החוק הפוגעות בשלום הציבור, בסדר החברתי או בביטחון המדינה כמו גניבה/שוד/רצח/הונאה/סחיטה ועוד.... המשפט פלילי התובע הוא המדינה (באמצעות החקירה הרשמית של המשטרה, היועץ המשפטי של המדינה והפרקליטות) והנאשם הוא אדם או תאגיד שעברו על החוק.
במשפט הפלילי יש כמה עקרונות משמעותיים:
1. אין להעניש בלי הוראה מפורשת של החוק
2. אין למנוע מאזרח שום פעולה שהחוק לא אוסר עליו ואין להכריח אותו לעשות דבר שהחוק לא פקד אותו לעשות.
3. כל אדם נחשב חף מפשע עד שלא הוכחה אשמתו.
4. אין להעניש אדם על פעולה שהייתה מותרת מתי שביצע אותה וכיום לא חוקית.
העברות במשפט הפלילי נחלקות לשלושה סוגים על פי העונש שהחוק קבע להן:
1. חטא- עברה שהעונש שלה הוא מאסר עד חודש + קנס או רק קנס ללא מאסר.
2. עוון- עברה שהעונש שלה הוא מאסר מחודש עד שלוש שנים + קנס או רק קנס ללא מאסר.
3. פשע- עברה שהעונש שלה הוא מאסר משלוש שנים ועד מאסר עולם + קנס או קנס ללא מאסר.
שופטים ומלאכת השפיטה
ההליך השיפוטי בבתי המשפט מסדיר את הוויכוח בין הצדדים המעורבים במשפט ומטרתו להכריע בהליך שיפוטי הוגן (שהוא חלק מזכויות האדם והאזרח).
כדי להבטיח את הניהול ההוגן והתקין של ההליך המשפטי נדרשים כישורים מקצועיים, תבונה, ניקיון כפיים, אי תלות ויושר ברמה גבוהה במיוחד ולשם כך נקבעו בחוק עקרונות שעל פיהם פועלת הועדה למינוי שופטים:
החל משופט זוטר ועד לשופט בבית משפט עליון. הועדה לבחירת שופטים מורכבת מ9 אנשים:
שר משפטים מהממשלה שהוא גם יושב ראש הועדה.
שר מן הממשלה ( בנוסף לשר המשפטים).
נשיא/ת בית המשפט העליון.
2 שופטים מבית המשפט העליון ( בנוסף לנשיא/ה).
2 חברי כנסת.
2 מלשכת עורכי הדין.
שופטים נבחרים ברוב של 7 מתוך 9 חברי הועדה.
מרות הדין- לפי החוק: בענייני שפיטה השלטון לא יכול להשפיע על החלטתו של השופט.
פומביות הדיון- לפי החוק: אלה אם לא הורה אחרת בית המשפט או החוק, בית המשפט ידון בפומבי וכל אדם זכאי לבוא ולהיות נוכח, הדיונים מתנהלים בדלתות סגורות במשפטים בהם מעורבים קטינים או במשפטים העוסקים בנושא ביטחון המדינה.
עקרון הסוביודיצה (תחת משפט)- כל הזמן שמתנהל משפט פלילי בפועל, קובע החוק על איסור פרסום ועיסוק בפומבי בנושא הנדון בבית המשפט למעט המידע העובדתי.
זכות הערעור- לפי האמור בחוק: בכל פסיקה של בית המשפט שמורה לכל אחד מהצדדים זכות ערעור לפני דרגה משפטית גבוהה יותר.
מערכת בתי המשפט בישראל מתחלקת לארבעה סוגים של בתי משפט:
בתי המשפט הרגילים: בתי משפט השלום, בתי המשפט המחוזיים ובית המשפט העליון, בתי משפט אלו הם הבסיס של כל מערכת המשפט בישראל, הם מכונים הרגילים, להבדלם מבתי הדין המיוחדים אשר סמכותם מוגבלת לסכסוכים משפטיים מוגדרים בלבד למעמדם המיוחד של הצדדים במשפט.
בתי המשפט לעניינים מיוחדים: בתי המשפט לנוער, בתי המשפט לתעבורה, בתי המשפט העירוניים, בתי המשפט לתביעות קטנות, בתי הדין לתעבורה, בתי דיון לסוגיהם, בתי המשפט לעיניי משפחה. בתי משפט אלו הוקמו כדי להקל את הנטל מבתי המשפט הרגילים, לעומת בתי המשפט הרגילים סמכותם מוגבלת לעניינים מסוימים בלבד
בתי המשפט הצבאיים: מטפלים בעברות חמורות של חיילים להבדיל מעברות קלות יחסית הנדונות בפני קצין שיפוט זוטר או קצין שיפוט בכיר.
בתי הדין הדתיים: בתי הדין של העדות הדתיות השונות הקיימות בישראל ולהן סמכויות השיפוט שלהן על פי חוק דתם בענייני המעמד האישי כגון נישואין גירושין מזונות ועוד....
o בית דין צבאי -
פועל על פי חוקים המותאם לעשייה הצבאית ולפעילות הצבאית. בית הדין הזה נפרד ממערכת המשפט הרגילה,
אולם הוא תחת חסות המשפט האזרחי של המדינה.
החוק והמשפט הם מערכת של כללים המחייבים, אשר מסדירים את ההתנהגות של אזרחי המדינה ותושביה.
החוק והמשפט משמשים אמצעי וכלי הכרחי של שלטון במדינה, לשמירת הסדר בכל תחומי החיים. העקרונות של צדק ומוסר
1. אין להעניש בלי הוראה מפורשת של החוק
2. אין למנוע מאזרח שום פעולה שהחוק לא אוסר עליו ואין להכריח אותו לעשות דבר שהחוק לא פקד אותו לעשות.
3. כל אדם נחשב חף מפשע עד שלא הוכחה אשמתו.
4. אין להעניש אדם על פעולה שהייתה מותרת מתי שביצע אותה וכיום לא חוקית.
העברות במשפט הפלילי נחלקות לשלושה סוגים על פי העונש שהחוק קבע להן:
1. חטא- עברה שהעונש שלה הוא מאסר עד חודש + קנס או רק קנס ללא מאסר.
2. עוון- עברה שהעונש שלה הוא מאסר מחודש עד שלוש שנים + קנס או רק קנס ללא מאסר.
3. פשע- עברה שהעונש שלה הוא מאסר משלוש שנים ועד מאסר עולם + קנס או קנס ללא מאסר.
פרק 20- מערכת בתי המשפט
החוק והמשפט הם מערכת של כללים המחייבים, אשר מסדירים את ההתנהגות של אזרחי המדינה ותושביה.
החוק והמשפט משמשים אמצעי וכלי הכרחי של שלטון במדינה, לשמירת הסדר בכל תחומי החיים. העקרונות של צדק ומוסר מהווים אף הם מערכת של כללים מחייבים שהפרתם יכולה לגרום לעונשים חברתיים שונים כמו נידוי, נזיפה וכדומה... אלה שכאן המדינה מתערבת ומעמידה מנגנוני ביצוע להבטחת הציות לאותם כללים שאינם כתובים בספר החוקים של המדינה, החוק והמשפט שואפים להתאים את עצמם לכללי המוסר והצדק הנהוגים בחברה, למרות שלא תמיד מידת הדין חופפת את מידת הצדק ולא כל מה שחוקי הוא צודק...
המצב האידאלי הוא שכל אזרחי המדינה יאמצו את החוק ויקפידו לקיים אותו מתוך רצון ואת כל מה שהוא מחייב. אולם למרות שאיפה זו המדינה חייבת להיות בעלת יכולת לכפות על קיום החוק ובשביל זה צריך רשות שופטת (מערכת בתי המשפט בישראל) כגוף ניטרלי ולא פוליטי, שאנשיו בקיאים בחוק, זוכים לאמון ופסיקתם מכובדת ומקובלת על הציבור.
התחומיים המרכזיים של המשפט
משפט חוקתי- המשפט החוקתי כולל את מערכת הכללים והעקרונות הקובעים את פעולתן של רשויות השלטון- הרכבתן, בחירתן, סמכויותיהן, התנאים להחלפתם ויחסי הגומלין ביניהן: שכוללים את העקרונות הקובעים את דמותה של המדינה ואת זכויות האדם והאזרח.
משפט אזרחי- מתעסק בין הסכסוכים לאדם וחברו בנושאים כמו: הפרת חוזים, החזר חוב כפסי ופיצוי על נזקים, במשפט זה התובע והנתבע הוא אזרח או תאגיד, אין עונש במשפט זה ואם הוא מסתיים אז זה בחיוב הנתבע לשלם פיצוי/חוב או לוותר על דבר שברשותו.
משפט פלילי- המשפט הפלילי עוסק בעברות על החוק הפוגעות בשלום הציבור, בסדר החברתי או בביטחון המדינה כמו גניבה/שוד/רצח/הונאה/סחיטה ועוד.... המשפט פלילי התובע הוא המדינה (באמצעות החקירה הרשמית של המשטרה, היועץ המשפטי של המדינה והפרקליטות) והנאשם הוא אדם או תאגיד שעברו על החוק.
במשפט הפלילי יש כמה עקרונות משמעותיים:
1. אין להעניש בלי הוראה מפורשת של החוק
2. אין למנוע מאזרח שום פעולה שהחוק לא אוסר עליו ואין להכריח אותו לעשות דבר שהחוק לא פקד אותו לעשות.
3. כל אדם נחשב חף מפשע עד שלא הוכחה אשמתו.
4. אין להעניש אדם על פעולה שהייתה מותרת מתי שביצע אותה וכיום לא חוקית.
העברות במשפט הפלילי נחלקות לשלושה סוגים על פי העונש שהחוק קבע להן:
1. חטא- עברה שהעונש שלה הוא מאסר עד חודש + קנס או רק קנס ללא מאסר.
2. עוון- עברה שהעונש שלה הוא מאסר מחודש עד שלוש שנים + קנס או רק קנס ללא מאסר.
3. פשע- עברה שהעונש שלה הוא מאסר משלוש שנים ועד מאסר עולם + קנס או קנס ללא מאסר.
שופטים ומלאכת השפיטה
ההליך השיפוטי בבתי המשפט מסדיר את הוויכוח בין הצדדים המעורבים במשפט ומטרתו להכריע בהליך שיפוטי הוגן (שהוא חלק מזכויות האדם והאזרח).
כדי להבטיח את הניהול ההוגן והתקין של ההליך המשפטי נדרשים כישורים מקצועיים, תבונה, ניקיון כפיים, אי תלות ויושר ברמה גבוהה במיוחד ולשם כך נקבעו בחוק עקרונות שעל פיהם פועלת הועדה למינוי שופטים:
החל משופט זוטר ועד לשופט בבית משפט עליון. הועדה לבחירת שופטים מורכבת מ9 אנשים:
שר משפטים מהממשלה שהוא גם יושב ראש הועדה.
שר מן הממשלה ( בנוסף לשר המשפטים).
נשיא/ת בית המשפט העליון.
2 שופטים מבית המשפט העליון ( בנוסף לנשיא/ה).
2 חברי כנסת.
2 מלשכת עורכי הדין.
שופטים נבחרים ברוב של 7 מתוך 9 חברי הועדה.
מרות הדין- לפי החוק: בענייני שפיטה השלטון לא יכול להשפיע על החלטתו של השופט.
פומביות הדיון- לפי החוק: אלה אם לא הורה אחרת בית המשפט או החוק, בית המשפט ידון בפומבי וכל אדם זכאי לבוא ולהיות נוכח, הדיונים מתנהלים בדלתות סגורות במשפטים בהם מעורבים קטינים או במשפטים העוסקים בנושא ביטחון המדינה.
עקרון הסוביודיצה (תחת משפט)- כל הזמן שמתנהל משפט פלילי בפועל, קובע החוק על איסור פרסום ועיסוק בפומבי בנושא הנדון בבית המשפט למעט המידע העובדתי.
זכות הערעור- לפי האמור בחוק: בכל פסיקה של בית המשפט שמורה לכל אחד מהצדדים זכות ערעור לפני דרגה משפטית גבוהה יותר.
מערכת בתי המשפט בישראל מתחלקת לארבעה סוגים של בתי משפט:
בתי המשפט הרגילים: בתי משפט השלום, בתי המשפט המחוזיים ובית המשפט העליון, בתי משפט אלו הם הבסיס של כל מערכת המשפט בישראל, הם מכונים הרגילים, להבדלם מבתי הדין המיוחדים אשר סמכותם מוגבלת לסכסוכים משפטיים מוגדרים בלבד למעמדם המיוחד של הצדדים במשפט.
בתי המשפט לעניינים מיוחדים: בתי המשפט לנוער, בתי המשפט לתעבורה, בתי המשפט העירוניים, בתי המשפט לתביעות קטנות, בתי הדין לתעבורה, בתי דיון לסוגיהם, בתי המשפט לעיניי משפחה. בתי משפט אלו הוקמו כדי להקל את הנטל מבתי המשפט הרגילים, לעומת בתי המשפט הרגילים סמכותם מוגבלת לעניינים מסוימים בלבד
בתי המשפט הצבאיים: מטפלים בעברות חמורות של חיילים להבדיל מעברות קלות יחסית הנדונות בפני קצין שיפוט זוטר או קצין שיפוט בכיר.
בתי הדין הדתיים: בתי הדין של העדות הדתיות השונות הקיימות בישראל ולהן סמכויות השיפוט שלהן על פי חוק דתם בענייני המעמד האישי כגון נישואין גירושין מזונות ועוד....
o בית דין צבאי -
פועל על פי חוקים המותאם לעשייה הצבאית ולפעילות הצבאית. בית הדין הזה נפרד ממערכת המשפט הרגילה,
אולם הוא תחת חסות המשפט האזרחי של המדינה.
בתי המשפט הרגילים
בתי משפט השלום: דנים במשפטים פליליים ואזרחיים, במשפטים פליליים הם דנים בעברות מסוג חטא ועוון ובמשפטים אזרחיים בתביעות שהערך הכספי שלהם אינו עולה על סכום מסוים, נמוך יחסית, הדיונים נערכים בדרך כלל במפני שופט יחיד.
בתי המשפט המחוזיים: בתי המשפט המחוזיים דנים במשפטים פליליים- בערבות מסוג פשע ובמשפטים אזרחיים- בתביעות שהערך הכספי שלהן גבוה מסכום המרבי שבית המשפט השלום מוסמך לדון בו, כמו כן בתי דין אלו שומעים ערעורים על פסקי דין של בתי המשפט השלום, הדיונים בבית המשפט המחוזי נערכים בפני שופט יחיד או בהרכב של שלושה שופטים במשפטים בשל עברה שעונשה מאסר של עשר שנים ויותר או בערעורים על פסק דין של בתי המשפט השלום.
בית המשפט העליון: בית המשפט העליון במדינת ישראל הוא אחד ויחיד בירושלים ותחום שיפוטו הוא שטח המדינה כולה, הוא ממלא שני תפקידים:
1. משמש כבית משפט לערעורים על פסיקי דין של בתי המשפט מחוזיים בתחום המשפט האזרחי והפלילי.
2. משמש כבית משפט גבוה לצדק ודן בעניינים שבין האזרח לממשל, הדיונים בבית המשפט מתנהלים בפני שלושה שופטים, אולם הנשיא בית המשפט ראשי להורות מספר שופטים גדול יותר (5/7/9 שופטים).
בתי המשפט לעניינים מיוחדים
בית המשפט לתביעות קטנות: מאפשר לציבור להגיש תביעה על סכום נמוך יחסית ולדון בו לצד סכסוכי צרכנות, על פגיעות הרכוש (ברכב לדוגמא) תביעה יכול להגיש רק יחיד למשל חברה לא יכולה להגיש תביעה אלה רק להיתבע, בית משפט זה אינו קשור לסדרי דין רגילים וראשי לפעול בדרך הנראית לו המועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה הדיון מתקיים בדרך כלל בישיבה אחת ובתובע והנתבע לא מיוצגים על ידי עורך דין.
בית המשפט לענייני משפחה: ליד כל אחד מבית משפט מסוג זה פועלת יחידת סיוע שמאגדת גורמים מקצועיים טיפוליים כמו פסיכולוגים עובדים סוציאליים על פי הצורך. בסמכות בתי המשפט לענייני משפחה נתונים כל הנושים והסכסוכים הקשורים לענייני משפחה: מזונות, תביעה לאבהות ולאימהות, אימוץ, החזקת ילדים, מניעת אלימות ועוד..., ניתנת לבית המשפט סמכות לדון בכל תביעה אזרחית בלי מגבלות של נושא או סכום שסיבת התביעה קשורה בסכסוך במשפחה.
בתי משפט לעניינים מקומיים: דנים בעברות על חוקי עזר עירוניים ובעברות על תקנות הרשויות העירוניות, הם למעשה בתי משפט שלום היושבים גם כבתי משפט לעניינים מקומיים.
בית המשפט לנוער: הוא בית משפט שלום מחוזי כאשר בדיון משתתף שופט נוער המוסמך לדון בעברה שהואשם בה קטין, מטרת בית המשפט לנוער הוא להגן על הקטינים הנמצאים בסיכון, מצוקה להבטיח את שלומם את התפתחותם התקינה ולשקם אותם כדי שהם יהפכו לאזרחים פעילים שמועילים ותורמים לחברה.
בית המשפט לתעבורה: הוא למעשה בית משפט לשלום והוא דן בעברות בתחום התעבורה (כל מה שקשור לתנועה של כלי רכב והולכי רגל).
בית דין לעבודה: מטפל בסכסוכיי עבודה משפטיים הנובעים מאי קיום סעיפי עבודה או חוקי העבודה והרווחה, הם פועלים בשתי רמות: בתי דין אזוריים לעבודה ובית דין ארצי לעבודה- שדן בערעורים על פסקי הדין של בית הדין האזורי ובמספר נוסף של עניינים ביחסי עבודה שאינם מהווים ערעורים.
בתי דין משמעתיים: ביחידות המנהל הציבורי המעסיקות אלפי עובדים מתעוררות לפעמים בעיות חריגה מסמכות ועברות משמעת לטיפול בבעיות אלו הוקמו בכמה רשויות מנהל בתי משפט משמעתיים כמו בית הדין המשמעתי של עובדי המדינה ושדל המשטרה.
בית המשפט הגבוה לצדק
התפקיד העיקרי של בג"ץ זה לתת עזרה משפטית למי שנפגע על ידי אחת מרשויות השלטון כאשר היא פועלת לא לפי החוק/חורגת מסמכותה/אינה מבצעת מה שמחובתה לעשות/שלא פועלת לפי מידת הצדק וההתחשבות, כלומר כל מי שנפגע מרשויות השלטון ולאו דווקא מכוונה רעה יכול לפנות לבג"ץ כדי לעשות צדק ולהשיב חזרה את זכויותיהם. הפנייה לבג"ץ היא באמצעות "עתירה", הפונה קורה לעותר והרשות שכלפיה מופנית העתירה נקראת משיב. המונח עתירה משמעותו בקשה הפונה מבקש מבג"ץ לבוא לעזרתו ולהורות לרשות השלטונית להימנע מלפגוע בזכויותיו. העתירה מוגשת בכתב בתוספת הצהרה בשבועה על הנכונות הצגת העובדות. העתירה כוללת את פירוט העובדות ואת הנימוקים המעידים על כך שאנשי הרשות הפרו את החוק, פגעו בזכויות של העותר או חרגו ממכותיהם.
סדר הדין הנהוג בבג"ץ
1. עתירה- שופט תורן בבג"ץ דן בעתירה, שופט זה רשאי להוציא צו על תנאי שמכוון לרשות השלטונית (המשיב) לבוא לפני בג"ץ ולנמק מדוע פעלה לפי שפעלה.
2. צו על תנאי- המשיב מוזמן להופיע בתוך פרק זמן מוקצב בפני בג"ץ ולשכנעו בחוקיות פעולתו.
3. צו ביניים- יחד עם צו על תנאי בג"ץ מוציא גם צו ביניים (צו מניעה) כנגד המשיב להורות לרשות השלטונית לפעול על פי המתחייב מן העתירה עד לסיום הדיון בה גם אם לא השתכנע השופט התורן מנימוקי העתירה אין הוא מוסמך לדחותה אלה חייב להעבירה לדיון במפני שלושה שופטים שיכולים להחליט על דחיית העתירה או יכולים לתת תוקף לצו על תנאי ולצו ביניים ואז נמשך הדיון בעתירה.
4. תשובה- הרשות השלטונית שנגדה מוגשת העתירה נדרשת להגיש תשובה להסביר ולנמק את עמדתה בעתירה.
5. דיון- הדיון בבג"ץ נערך בהשתתפות העותר והמשיב בג"ץ בוחן את העתירה לפי אמות המידה המקובלות חריגה מסמכות, אפליה, שרירות לב ועוד.
6. החלטה- ביום הדיון מחליט בג"ץ אם לבטל את הצו על התנאי או להוציא צו החלטי שפירושו הוראה של בג"ץ למשיב לפעול כפי שביקש העותר.
בתי משפט השלום: דנים במשפטים פליליים ואזרחיים, במשפטים פליליים הם דנים בעברות מסוג חטא ועוון ובמשפטים אזרחיים בתביעות שהערך הכספי שלהם אינו עולה על סכום מסוים, נמוך יחסית, הדיונים נערכים בדרך כלל במפני שופט יחיד.
בתי המשפט המחוזיים: בתי המשפט המחוזיים דנים במשפטים פליליים- בערבות מסוג פשע ובמשפטים אזרחיים- בתביעות שהערך הכספי שלהן גבוה מסכום המרבי שבית המשפט השלום מוסמך לדון בו, כמו כן בתי דין אלו שומעים ערעורים על פסקי דין של בתי המשפט השלום, הדיונים בבית המשפט המחוזי נערכים בפני שופט יחיד או בהרכב של שלושה שופטים במשפטים בשל עברה שעונשה מאסר של עשר שנים ויותר או בערעורים על פסק דין של בתי המשפט השלום.
בית המשפט העליון: בית המשפט העליון במדינת ישראל הוא אחד ויחיד בירושלים ותחום שיפוטו הוא שטח המדינה כולה, הוא ממלא שני תפקידים:
1. משמש כבית משפט לערעורים על פסיקי דין של בתי המשפט מחוזיים בתחום המשפט האזרחי והפלילי.
2. משמש כבית משפט גבוה לצדק ודן בעניינים שבין האזרח לממשל, הדיונים בבית המשפט מתנהלים בפני שלושה שופטים, אולם הנשיא בית המשפט ראשי להורות מספר שופטים גדול יותר (5/7/9 שופטים).
בתי המשפט לעניינים מיוחדים
בית המשפט לתביעות קטנות: מאפשר לציבור להגיש תביעה על סכום נמוך יחסית ולדון בו לצד סכסוכי צרכנות, על פגיעות הרכוש (ברכב לדוגמא) תביעה יכול להגיש רק יחיד למשל חברה לא יכולה להגיש תביעה אלה רק להיתבע, בית משפט זה אינו קשור לסדרי דין רגילים וראשי לפעול בדרך הנראית לו המועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה הדיון מתקיים בדרך כלל בישיבה אחת ובתובע והנתבע לא מיוצגים על ידי עורך דין.
בית המשפט לענייני משפחה: ליד כל אחד מבית משפט מסוג זה פועלת יחידת סיוע שמאגדת גורמים מקצועיים טיפוליים כמו פסיכולוגים עובדים סוציאליים על פי הצורך. בסמכות בתי המשפט לענייני משפחה נתונים כל הנושים והסכסוכים הקשורים לענייני משפחה: מזונות, תביעה לאבהות ולאימהות, אימוץ, החזקת ילדים, מניעת אלימות ועוד..., ניתנת לבית המשפט סמכות לדון בכל תביעה אזרחית בלי מגבלות של נושא או סכום שסיבת התביעה קשורה בסכסוך במשפחה.
בתי משפט לעניינים מקומיים: דנים בעברות על חוקי עזר עירוניים ובעברות על תקנות הרשויות העירוניות, הם למעשה בתי משפט שלום היושבים גם כבתי משפט לעניינים מקומיים.
בית המשפט לנוער: הוא בית משפט שלום מחוזי כאשר בדיון משתתף שופט נוער המוסמך לדון בעברה שהואשם בה קטין, מטרת בית המשפט לנוער הוא להגן על הקטינים הנמצאים בסיכון, מצוקה להבטיח את שלומם את התפתחותם התקינה ולשקם אותם כדי שהם יהפכו לאזרחים פעילים שמועילים ותורמים לחברה.
בית המשפט לתעבורה: הוא למעשה בית משפט לשלום והוא דן בעברות בתחום התעבורה (כל מה שקשור לתנועה של כלי רכב והולכי רגל).
בית דין לעבודה: מטפל בסכסוכיי עבודה משפטיים הנובעים מאי קיום סעיפי עבודה או חוקי העבודה והרווחה, הם פועלים בשתי רמות: בתי דין אזוריים לעבודה ובית דין ארצי לעבודה- שדן בערעורים על פסקי הדין של בית הדין האזורי ובמספר נוסף של עניינים ביחסי עבודה שאינם מהווים ערעורים.
בתי דין משמעתיים: ביחידות המנהל הציבורי המעסיקות אלפי עובדים מתעוררות לפעמים בעיות חריגה מסמכות ועברות משמעת לטיפול בבעיות אלו הוקמו בכמה רשויות מנהל בתי משפט משמעתיים כמו בית הדין המשמעתי של עובדי המדינה ושדל המשטרה.
בית המשפט הגבוה לצדק
התפקיד העיקרי של בג"ץ זה לתת עזרה משפטית למי שנפגע על ידי אחת מרשויות השלטון כאשר היא פועלת לא לפי החוק/חורגת מסמכותה/אינה מבצעת מה שמחובתה לעשות/שלא פועלת לפי מידת הצדק וההתחשבות, כלומר כל מי שנפגע מרשויות השלטון ולאו דווקא מכוונה רעה יכול לפנות לבג"ץ כדי לעשות צדק ולהשיב חזרה את זכויותיהם. הפנייה לבג"ץ היא באמצעות "עתירה", הפונה קורה לעותר והרשות שכלפיה מופנית העתירה נקראת משיב. המונח עתירה משמעותו בקשה הפונה מבקש מבג"ץ לבוא לעזרתו ולהורות לרשות השלטונית להימנע מלפגוע בזכויותיו. העתירה מוגשת בכתב בתוספת הצהרה בשבועה על הנכונות הצגת העובדות. העתירה כוללת את פירוט העובדות ואת הנימוקים המעידים על כך שאנשי הרשות הפרו את החוק, פגעו בזכויות של העותר או חרגו ממכותיהם.
סדר הדין הנהוג בבג"ץ
1. עתירה- שופט תורן בבג"ץ דן בעתירה, שופט זה רשאי להוציא צו על תנאי שמכוון לרשות השלטונית (המשיב) לבוא לפני בג"ץ ולנמק מדוע פעלה לפי שפעלה.
2. צו על תנאי- המשיב מוזמן להופיע בתוך פרק זמן מוקצב בפני בג"ץ ולשכנעו בחוקיות פעולתו.
3. צו ביניים- יחד עם צו על תנאי בג"ץ מוציא גם צו ביניים (צו מניעה) כנגד המשיב להורות לרשות השלטונית לפעול על פי המתחייב מן העתירה עד לסיום הדיון בה גם אם לא השתכנע השופט התורן מנימוקי העתירה אין הוא מוסמך לדחותה אלה חייב להעבירה לדיון במפני שלושה שופטים שיכולים להחליט על דחיית העתירה או יכולים לתת תוקף לצו על תנאי ולצו ביניים ואז נמשך הדיון בעתירה.
4. תשובה- הרשות השלטונית שנגדה מוגשת העתירה נדרשת להגיש תשובה להסביר ולנמק את עמדתה בעתירה.
5. דיון- הדיון בבג"ץ נערך בהשתתפות העותר והמשיב בג"ץ בוחן את העתירה לפי אמות המידה המקובלות חריגה מסמכות, אפליה, שרירות לב ועוד.
6. החלטה- ביום הדיון מחליט בג"ץ אם לבטל את הצו על התנאי או להוציא צו החלטי שפירושו הוראה של בג"ץ למשיב לפעול כפי שביקש העותר.
שואל השאלה:
אש עליכם וואוו תןדהה
אש עליכם וואוו תןדהה
אנונימי