וואי מה עובר על אמא שלי אלוקים אדירים(טיפה ארוך אבל אני חייבת פריקה וקצת עזרה)

אני בתקופת בגרויות ואני באמת מרגישה קריסה בשבוע האחרון וכל השבוע למדתי ועשיתי דברים שקשורים ללימודים והעבודה הבאה שאני צריכה להגיש היא רק עד יום שני אחר הצהריים והבגרות הבאה היא רק בשלישי הקרוב
העבודה לא אמורה לקחת לי יותר משעתיים בראשון והלמידה לבגרות אני יכולה להתחיל ללמוד כבר בשני כל היום ואפילו קצת בשבת כי זה תנך
אז אמרתי את זה לאמא שלי והיא שאלה "אוקיי אז מה את עושה עכשיו?" והייתי כזה "כלום אני רוצה קצת לנוח היום" ואז היא התחילה לדבר איתי איזה חצי שעה על כמה שזה קריטי ללמוד כמה ימים לפני כי אם לא אז אני אכשל וכל התעודת בגרות והעתיד שלי ילכו לפח וחבל שלא למדתי או הקשבתי כל השנה וחבל שלא סיכמתי דברים כי אז אולי לא הייתי צריכה ללמוד ככ הרבה מראש
וניסיתי להסביר לה שזה לא יעזור לי ללמוד כמה ימים לפני כי אני לא אזכור כלום ואפילו החברות החרשניות שהיא כל הזמן אומרת לי לקחת מהן דוגמה לא מתחילות ללמוד היום אבל היא פשוט לא הקשיבה והמשיכה לצעוק עליי אז פשוט עמדתי שם והסתכלתי על כל דבר רק לא עליה ואז היא התחילה לצעוק עליי (שוב) לעוף מהחדר שלה כי אני מזלזלת בה ושחסר לי קצת כבוד ושאני יכולה ללכת לחפש מי יעזור לי כי לה כבר לא אכפת אם התעודת בגרות שלי תלך לפח
אז פשוט עשיתי צעד בוגר ויצאתי והיא המשיכה לצעוק עליי עוד איזה 10 דקות ברצף
למה ככ קשה לה לקבל את זה שקשה לי בלימודים? שקשה לי בחיים? אני גם ככה בתקופה חרא וכל הלימודים רק מכבידים עליי אז עד שיש לי יום שקט אני רוצה לנצל אותו
אני באמת לא מבינה מה עובר עליה,מה כיף לה לראות אותי בוכה? קורסת?