די נמאס לי כל החיים שלי נהרסים יום אחרי יום

את חייבת לשתף את אבא או את אימא הם יעזרו לך
ואם תוכלי למצוא איזה חבר אוהב זה גם יכול להיות אור בתוך החושך

תחשבי על דברים חיוביים, אני מבינה שעכשיו קשה לך אבל כמו שאמרת עוד חודש נגמר הבית ספר ואחרי זה את עוברת דירה אז לא תחזרי לאותו בית ספר או לאותה כיתה

שואל השאלה:
אני משתפת אבל הם לא מבינים ואומרים שזה יעבור כבר שנתיים שהם אומרים את זה ניסיתי חיפשתי יש לי חברה אחת שגם איתה העיניינים לא משהו אני רוצה לבכות את החיים שלי אין לי כוח לכלום אני מבריזה מבית ספר מלא פעמים בגלל זה
והחודש הזה זה חודש שבו הכל התפוצץ לי בפנים עד שישבתי שהכל הסתדר פתאום ראיתי את הפרצוף האמיתי של כולם שמרכלים עליי מול הפרצוף שלי צוחקים עליי וקוראים לי פיקמי כי אני מגיע לבית ספר בדילוגים ויש פעמים שמשום מקום אני מתחילה לרקוד.
אני מי עשר בבוקר תקועה עם פרצוף דכאוני ולא מצליחה לחייך
אוףף נמאס לי כברר

אל תתני לזה לרסק אותך להשפיל אותך כי זה בדיוק מה שהם רוצים לראות אל תתני להם להרגיש שהם ניצחו אותך תהיי חזקה תתפסי על עצמך שימי *ין על כולם גם ככה לא נשאר לך הרבה זמן איתם

שואל השאלה:
זה קל להגיד קשה לעשות
כאילו באמת שאני מעריכה את התשובה שלך פשוט זה תמיד יהיה קל להגיד שימי פס על כולם הם לא שווים אותך אבל זה קשה

הי אנונימית,
את מתארת מצב כמו את בדרך ללא מוצא. ההרגשה היא כי לאן שלא תפני, נמצא שם כאב, תסכול, דחייה ובדידות.
ואת באפיסת כוחות לסחוב על עצמך גם את כל ההבנה הזו, וגם את הלחץ הזה ובנוסף, גם לתפקד כתלמידה. המצב הזה פוגע בך גם בלימודים, ונראה שעיקר הפגיעה היא בהיבטים חברתיים. המצב הזה גורם לך לא להגיע לבית הספר, כי שם הקטע החברתי מתחדד לך יותר, וככה אמנם את מרחיקה עצמך מהצרה הכואבת הזו אבל גם ליד זה, נפתחת עוד חזית עימה את צריכה להתמודד.
המצוקה בה את נמצאת מתעצמת, כי היא אינה נקודתית, היא מתמשכת לאורך זמן, בעוד את לא רואה לכך פתרון. אין לדעת גם מה צפוי לך בעתיד. גם כאן יש הרבה אי וודאות וחוסר יציבות. מעבר דירה הינו אירוע קשה לכולם, ויש בו קשיי הסתגלות ואילוצי התארגנות מורכבים. ואולי יש לכך גם השלכות על המוסד החינוכי בו תלמדי. לכך מתווסף הגילוי שלך לגבי הבנות בכיתה השנייה, שנראה שהייתה לך שם הפתעה לא נעימה. נשמע שאת מאוכזבת ממה שראית והבנת. וכך נראית לך הדרך שלך, מורכבת, דוהרת ללא תכלית ומטרה. והיית רוצה אולי לעצור רגע ולבדוק אם יש סיוע לפני שאת ממשיכה לרוץ בדרך זו.
אני מתנדבת בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת), אשר יכולה לספק לך מענה אישי.
תרגישי בנוח לפנות אלינו לצ'אט של העמותה. נהיה שם לשמוע את כל שתרצי להעלות, ואולי נוכל לחשוב יחד על דרכים להקל על המצב הנוכחי.
מצ"ב קישור לצ'אט של העמותה ולמספר הוואטסאפ שלנו: 055-9571399
מוזמנת לפנות אלינו,
שלך מתנדבת סה"ר