האם טיעון הקוגיטו נכון רק אם מישהו באמת חשב על זה, והאם זה אומר שאמנם הטיעון מצביע על קיומו הוודאי (המשך למטה)

לא בהכרח. הטיעון הוא טיעון לגבי שפה, על כך שמכיוון שיש מחשבה או ספק אז יש חושב או מטיל ספק, אך אין דרך אובייקטיבית לדעת זאת.

זה מוכיח שמי שחושב בהכרח קיים נקודה.
אין זה משנה על מה הוא חושב, אולם מבינים את זה בצורה הטובה ביותר כשמהרהרים על הקיום שלך עצמך.
לא הגיוני שאתה חושב על אם אתה קיים.
דקארט מסביר שגם אם אנחנו חיים בסימולציה מדומיינת באופן הקיצוני ביותר, אין אפשרות מעשית לשקר לך שאתה חושב (ובכך קיים בצורה כלשהי).
לכן, הדבר היחיד שאין להטיל בו ספק הוא קיומנו עצמו.

למצב עניינים יש שני היבטים אפשריים: נחשב או ממשי, לפי הקוגיטו העקבי שניהם תלויים בסובייקט החושב, הוא טרנסצנדנטלי בהכרח. לכן הטיעון שלך לא נכון.

רציתי לענות אבל אני כבר רואה שפחות או יותר אמרו את הכל.
גם אם יש מישהו שמשקר עליך, צריך שעדיין יהיה משהו שמשקרים עליו