האם כל ידע ודאי שהצלחנו לקבל עד היום בפילוסופיה הוא מתחיל בקוגיטו ומסתיים בו?

מאז הcogito עברו מים רבים תחת הגשר. חשיבותו של הcogito היא בשני דברים בלבד, הראשון: בהצבת הודאות כשאיפת הפילוסופיה, זוהי מורשתו העיקרית של דקארט. הדבר שני: בהיותו משמש כיריית הפתיחה לאסכולה הרציונליסטית בעת החדשה (לייבניץ, שפינוזה, כריסטיאן וולף ואחרים). מלבד אלו שיטתו הפילוסופית של דקארט, על אף שהיא בהחלט מפוארת ויפה, לא שונה בחשיבותה משיטות פילוסופיות של גדולים אחרים (כמו למשל: הגל), ואף פחותה משל חלקם (למשל: קאנט).

שואל השאלה:
לא הבנתי איך זה עונה על השאלה
שאלתי האם יש ידע ודאי שהגענו אליו חוץ מקוגיטו

^שאין ודאות גם בcogito, זו הצעה לודאות ששווה בערכה לכל הצעה אחרת (ואף חלשה מחלקן). ניקח למשל את יום, הוא מערער על מושג האני הקוהרנטי אליו דקארט כיוון, אך טוען שכל מה שקיים הוא פנומנות. או למשל מחלק מן הפילוסופים האנליטיים (למשל: מור) שטוענים שמציאות העולם החיצוני ודאית כמו מציאות האני, משום האינטואיציה (שעליה גם מתבסס הcogito). בנוגע לודאות ישנן רק הצעות למה ודאי, והתשובה לשאלה מה ודאי תשתנה בין פילוסופים שונים.

שואל השאלה:
אני מסכים שאני סובסטנציאלי זה הנחה לא מבוססת מספיק ע"י דקארט (כפי שיום בצדק מטיל ספק בקיום ודאי של סובסטנציה) אבל אם להתייחס לקוגיטו כפעילות מחשבתית (בלי לייחס סובסטנציה קבועה שתהווה בסיס לפעילתו) למה הפעילות הזאת אינה ודאית ?

^ראשית נלבן עניין שיעזור לנו להבין יותר טוב את עניין ודאות הcogito. הcogito הוא איננו מבע הבא לתיאור עובדה קיימת (קיימת סובסטנציה מהיותי הres cogitans), אלא הוא מבע ביצועי (performative utterances) שבעצם אמירתו פעולת הקיום מתבצעת (כאשר אני מכריז "cogito ergo sum", אך ורק אז אני קיים). דקארט עצמו מבחין בכך, ובכדי לתקף את לכידות האני (ואת העולם החיצוני) הוא פונה אל אידיאת האינסוף (קרי, אלוהים).

הפעולה של קיומי בעת אז מכריז על קיומי, היא אינטואטיבית בלבד. שכן אני איני יכול לחשוב מעבר לגבולות החשיבה שלי, כך שאין ביכולתי להטיל ספק בהיותי מטיל ספק לא מפאת אמת ודאית בעניין, אלא משום פגם בי עצמי. ומפני שאני אינני מודע שחשיבתי טרנסצנדנטלית, האינטואיציה תחפה על הפגם הזה שבחשיבתי כ-"ודאות" אליה הגעתי. אך לו הייתי מסוגל לחשוב את שני צידי החשיבה, יכול להיות ומבע קיומי היה נשלל (לא שידוע לי, שכן אני אינני מסוגל לחשוב מעבר לגבולות חשיבתי).

שואל השאלה:
אז אתה אומר כאילו ודאות של קוגיטו רק מכסה את ההגבלה ביכולת החשיבה ?

אפשר לומר.

שואל השאלה:
אז שום דבר הוא לא ודאי?

תלוי את מי תשאל.

שואל השאלה:
אני שואל אותך

אני הקטן איני יודע אם ישנו דבר ודאי או אין. יכול להיות שישנו דבר ודאי ואני לא מכירו, יכול להיות שישנו דבר אותו אני מכיר אך לא מודע לודאותו, ועוד אפשרויות אחרות.