תשובה אחת
חוסר קשב

הקריטריונים: ישנם לפחות שישה תסמינים של חוסר קשב בילדים עד גיל 16 ולפחות חמישה תסמינים לבני 17 ויותר. כדי להיחשב לקריטריון על כל תסמין להופיע במשך 6 חודשים לפחות באופן שמפריע לתפקוד ושאינו תואם את השלב ההתפתחותי.

התסמינים לחוסר קשב הם:

לעיתים קרובות הילד או הילדה אינם שמים לב לפרטים או עושים שגיאות טיפשיות (בבית ספר או בפעילויות אחרות).

לעיתים קרובות הם מתקשים להתמיד בקשב לאורך זמן.

לעיתים קרובות נראה שהם אינם מקשיבים כאשר מדברים אליהם ישירות.

לעיתים קרובות הם מתקשים לעקוב אחרי הוראות ונוטים "למרוח" מטלות.

לעיתים קרובות הם מתקשים בסדר ובארגון.

לעיתים קרובות הם נמנעים, לא אוהבים או מסרבים לעשות מטלות שדורשות מאמץ מנטלי מתמשך (למשל שיעורי בית).

לעיתים קרובות הם מאבדים דברים שהכרחיים לביצוע משימות או פעילויות (חומר לבית הספר, ספרים, ארנקים, טלפונים סלולריים, מפתחות, משקפיים וכד').

לעיתים קרובות דעתם מוסחת בקלות.

לעיתים קרובות הם נוטים לשכחנות בפעילויות יומיומיות.
היפראקטיביות־אימפולסיביות

הקריטריונים: לפחות שישה תסמינים של היפראקטיביות־אימפולסיביות לילדים עד גיל 16 שנים או לפחות חמישה קריטריונים לבני 17 שנים ויותר שהופיעו למשך 6 חודשים לפחות באופן שמפריע לתפקוד ואינו תואם את השלב ההתפתחותי (כדאי לשים לב לכך שאצל רוב המבוגרים המרכיב ההיפראקטיבי נוטה להיחלש, ומשום כך ההפרעה פחות בולטת לעין).

התסמינים להיפראקטיביות־אימפולסיביות הם:

לעיתים קרובות הילד או הילדה יושבים בחוסר מנוחה, מרבים להזיז את הידיים ואת הרגליים.

לעיתים קרובות הם קמים מהכיסא בכיתה במצבים שבהם מצופה מהם להישאר ישובים.

לעיתים קרובות הם מתרוצצים או מטפסים בסיטואציות לא מתאימות (אצל מתבגרים או מבוגרים הדבר עשוי להתבטא רק בתחושת חוסר מנוחה).

לעיתים קרובות הם אינם מסוגלים לשחק או להשתתף בפעילויות בצורה שקטה (הם מייצרים רעש רב בסביבה).

לעיתים קרובות הם מתנהגים כאילו הם "מונעים על ידי מנוע".

לעיתים קרובות הם מדברים בלי הפסקה.

לעיתים קרובות הם פולטים תשובה לפני סיום השאלה.

לעיתים קרובות הם מתקשים לחכות לתורם.

לעיתים קרובות קוטע אנשים או מציק להם (למשל, מתפרץ לתוך שיחות או לתוך משחקים).

נוסף על כך, צריכים להתקיים התנאים הבאים:

כמה מהתסמינים של חוסר קשב או של היפראקטיביות ושל אימפולסיביות הופיעו לפני גיל 12 שנים.

כמה מהתסמינים מופיעים בשתי מסגרות לפחות (כמו בית, בית ספר, בשהות עם חברים או עם קרובים).

קיימת עדות ברורה שהתסמינים מפריעים או פוגעים באיכות התפקוד בחברה ובבית הספר.

לא ניתן להסביר את התסמינים בצורה טובה יותר באמצעות הפרעה נפשית אחרת (כמו הפרעה במצב הרוח, הפרעת חרדה, הפרעת אישיות).