אם ידוע שיש נקודה על הפונקציה צריך להציב אותה בפונקציה כדי למצוא את הפרמטר ולא

תשובה אחת

כן, למה לגזור?

אנונימי

באותו הנושא:

בשביל למצוא נקודת חיתוך עם ציר y צריך להציב 0 בy בפונקציה?

בשביל למצוא נקודות קיצון בפונקציית שורש צריך לגזור את הפונקציה ואז מה עושים?

בשביל למצוא נקודת קצה אני צריך להציב בנגזרת או בפונקציה הרגילה?

מצאו נקודת חיתוך עם ציר x אני צריך להציב 0 ב x ?

אם יש לי נקודה על הפונקציה, שיש לה שני ישרים שנוגעים בה, ואני צריך למצוא את הנקודה, לפי איזה משוואה להציב?

כדי למצוא את נקודת החיתוך עם ציר y צריך להציב 0 בy או בx?

כדי לחשב את הy של נקודת קיצור צריך להציב את הx בנגזרת שלה או בפונקציה הרגילה?

כשעושים את הטבלה לבדיקת נקודות קיצון, צריך להציב גם את "החורים" בפונקציה?

כדי למצוא תחומי עליה וירידה של הפונקציה צריך גם להציב בנגזרת נקודות לפני ואחרי החור של הפונקציה?

כדי למצוא נקודת חיתוך צריך להציב 0 במקום x ולפתור?

למציאת y של נקודת קיצון אני צריכה להציב את הX בפונקציה המקורית?