איך שורדים את יום הזכרון השנה??

אמלה יהיה קשה ממש
כמה אני אבכה ביום הזה

אני לא בוכה כל כך מהר דברים כאלה לא מעציבים אותי כל עוד זה לא קורה לי כי אני פשוט מתעסק בדברים אחרים ואני עובד

שואל השאלה:
אני כבר צופה מה יקרה יעלה לי חום מבכי

זה יהיה ממש ממש קשוח... מספיק אני בוכה כל שנה, עכשיו זה יהיה הרבה יותר קשה, אמא שלי לימדה חיילים שנרצnו, אח שלי איבד את הסמגד שלו... וכל החיילים שאיבדנו..... קשוח ממש... אני חושבת שאני פשוט אתנתק מהמציאות הנוראית הזאת אבל הבעיה שאני לא יודעת מה אני אעשה בטקס בבית ספר.... אני מתחילה לבכות רק מלכתוב את זה

נראלי שהכי טוב דבר ראשון זה כמו שאמרת להתרחק מהמדיה באותו היום ודבר שני זה להסתכל על העתיד ולא על העבר

הכל בסדר.. מותר לך לבכות ולהיות עצובה..
אני כבר כמה שנים ממשפחה שכולה ומאוד קשה לי אז פשוט תקחי קצת זמן לעצמך אל תהיי בסיטואציות שלא נעימות לך, מומלץ ורצוי לבכות, זה ממש רע לשמור את זה בבטן.
ואני פה אם את צריכה :)

היי יקרה,
מהשביעי באוקטובר זה מרגיש כאילו כל יום הוא יום הזכרון.
מאותה שבת ארורה עולה המחשבה איזה יום זכרון קשה במיוחד יהיה השנה.
זה יהיה יום שבו הסיפורים יהדהדו, הראש יורכן, הדמעות יירדו.
פורקו רגשי הוא קשה אך בריא.
אולי לא נכון לברוח מהצער, יתכן ונכון הוא לחבקו.
בצאת יום הזכרון נשאף להרים את הראש, להסתכל קדימה, להאמין שהשמש עוד תזרח.
מחזק אותך בימים קשוחים אלו, יותר ממזמין אותך לצ'אט עם המתנדבים שלנו.