דתיים אני צריך עזרה באמונה, אני מרגיש שהאמונה שלי הולכת ודועכת

שמע את הרב אהרון לוי אחשלי הוא מומחה בזה

כמחשבות כאלה מגיעות אליי אני פשוט מסתכל על מה שקורה אחרי
תחשוב על זה שאם לא היה שואה לא היה את המדינה. אם לא היה את השביעי לאוקטובר המדינה לא הייתה מתאחדת שוב במידה מסוימת זה הציל אותנו מקרע סופי בעם. חוץ מזה שאני מאמין שיבוא בעקבות זה עוד דברים טובים בהמשך.
תמיד אחרי דבר רע כזה מגיע דבר טוב

"לאותו הזמן ישבחו האומות את ישראל ראו מה שבחה של אומה זו
שדבקו בהקב"ה בכל התלאות שעברו עליהם
ולא עזבוהו, יודעים היו בטובו ובשבחו"
(רש"י - דברים ל"ב מ"ג)

וואו כתבת נפלא!
חשוב להגיד מה אנחנו מרגישים.. להוציא החוצה. ז

זה תשובה מורכבת, אך יש לי פתרון. מה אתה אומר שתשאל את ה' על זה? דבר איתו. הוא אבא שלך. (זה גם מאוד בונה את האמונה).

כאן תמיד איתך (הפרטי פתוח)

להפך, בגלל שהקב"ה אוהב דווקא אותנו, לכן דווקא אותנו הוא מנקה כאן בעולם הזה ע"י יסורים ולא את הגויים שהם שומר להם את זה לטורדם מן העולם הבא, ככה הוא אמר לנו ע"י הנביא עמוס: "רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה; עַל כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם, אֵת כָּל עֲוֹנֹתֵיכֶם" (עמוס ג', ב'). גם בתורה הוא אמר שהוא מייסר אותנו כבנים: "כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ, ה' אֱלֹהֶיךָ, מְיַסְּרֶךָּ" (דברים ח', ה'). זה מראה שאכפת לו מאיתנו ושהוא אוהב אותנו: "כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ; וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה" (משלי ג', י"ב).

אחי היקר והחביב, אתה שואל שאלה שהרבה שואלים ואשתדל לענות לך כמיטב יכולתי. אבל אני יקדים ויבסס דברי על כמה נקודות הנחה שתבין.
א. האלוקים שלנו הוא אל רחמן, וזה אחד משמותיו אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד וכו'.
ב. שהקב"ה ברא את העולם, הוא נתן לנו מצוות, ואסר עלינו לעשות עבירות, ונתן לנו חופש בחירה.
ג. אבל ה' כתב במפורש בתורה שאם נבחר באפשרות לעשות עבירות (כגון לרקוד ריקודים מעורבים בנובה סביב פסל) הוא יעניש אותנו, והארץ תקיא אותנו, זה כתוב בפרשת קריאת שמע השמרו לכם פן יפתה לבבכם וחרה אף ה' בכם וכו'.
ד. אלו שמתו על קידוש ה' אין שום בריה יכולה לעמוד במחיצתם.
ה. רוב אלו שמתו בשואה היו חילונים, והרבה חצי יהודים, או אמא גויה ואבא יהודי, וזה נבע מתהליך שלם של התבוללות נוראית שהיתה בשואה, לכן ה' מעניש מי שעשו כאלו עבירות חמורות, אבל כיון שהוא רחמן הוא מאריך אף לבדוק אם נחזור בתשובה עד שגודשת הסאה! לפני השואה גדשה הסאה שרוב עם ישראל היו חילונים ומתבוללים, ועכשו גדשה הסאה על שנאת חינם ועבירות של גילוי עריות ועבודה זרה!

אשמח להתאים תשובתי אליך. בן כמה אתה?

כְּשֶׁאָדָם נִכְנָס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם אֲזַי הַדֶּרֶך שֶׁמַּרְאִין לוֹ הִתְרַחֲקוּת וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁמַּרְחִיקִין אוֹתוֹ מִלְמַעְלָה וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ כְּלָל לִכָּנֵס לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וּבֶאֱמֶת כָּל הַהִתְרַחֲקוּת הוּא רַק כֻּלּוֹ הִתְקָרְבוּת וְצָרִיך הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד לִבְלִי לִפּל בְּדַעְתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁעוֹבְרִים כַּמָּה וְכַמָּה יָמִים וְשָׁנִים שֶׁהוּא מִתְיַגֵּעַ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדוֹת הַשֵּׁם וַעֲדַיִן הוּא רָחוֹק מְאֹד, וְלא הִתְחִיל כְּלָל לִכְנס לְשַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה כִּי רוֹאֶה עַצְמוֹ שֶׁהוּא מָלֵא עֲדַיִן עֲבִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת וְהִרְהוּרִים וּבִלְבּוּלִים גְּדוֹלִים וְכָל מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ וְנִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ אֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מִסְתַּכֵּל עָלָיו כְּלָל וְאֵין רוֹצֶה כְּלָל בַּעֲבוֹדָתוֹ מֵחֲמַת שֶׁהוּא רוֹאֶה שֶׁהוּא צוֹעֵק בְּכָל פַּעַם וּמִתְחַנֵּן וּמִתְנַפֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַך שֶׁיַּעְזְרֵהוּ בַּעֲבוֹדָתוֹ וְאַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן הוּא רָחוֹק מְאֹד מְאֹד עַל כֵּן נִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ אֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מִסְתַּכֵּל עָלָיו כְּלָל וְאֵין פּוֹנֶה אֵלָיו כְּלָל כִּי הוּא יִתְבָּרַך אֵין רוֹצֶה בּוֹ כְּלָל הֵן עַל כָּל אֵלֶּה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה צָרִיך הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל לְחַזֵּק עַצְמוֹ מְאֹד מְאֹד, וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל זֶה כְּלָל כִּי בֶּאֱמֶת כָּל הַהִתְרַחֲקוּת הוּא רַק כֻּלּוֹ הִתְקָרְבוּת כַּנַּ"ל וְכָל הַנַּ"ל עָבַר עַל כָּל הַצַּדִּיקִים, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ מִפִּיהֶם בְּפֵרוּשׁ שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך אֵין מִסְתַּכֵּל וּפוֹנֶה אֲלֵיהֶם כְּלָל מֵחֲמַת שֶׁרָאוּ שֶׁזֶּה זְמַן רַב שֶׁהֵם מְבַקְּשִׁים וִיגֵעִים וְעוֹשִׂים וְעוֹבְדִים עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך וַעֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד וְאִלּוּ לא הָיוּ מְחַזְּקִים עַצְמָן מְאֹד לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה הָיוּ נִשְׁאָרִים בִּמְקוֹמָם הָרִאשׁוֹן וְלא הָיוּ זוֹכִים לְמַה שֶּׁזָּכוּ וְהַכְּלָל אֲהוּבִי אָחִי חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד וֶאֱחֹז עַצְמְך בְּכָל הַכּחוֹת לִשָּׁאֵר קַיָּם בַּעֲבוֹדָתֶך וְאַל תָּחוּשׁ וְאַל תִּסְתַּכֵּל כְּלָל עַל כָּל הַנַּ"ל אוֹ כַּיּוֹצֵא בָּזֶה וְאִם אַתָּה רָחוֹק מְאֹד מְאֹד מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַך וְנִדְמֶה לְך, שֶׁאַתָּה פּוֹגֵם בְּכָל שָׁעָה מַמָּשׁ נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַך עִם כָּל זֶה כְּנֶגֶד זֶה תֵּדַע שֶׁאִישׁ כָּזֶה שֶׁהוּא מְגֻשָּׁם כָּל כָּך כָּל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁהוּא מְנַתֵּק עַצְמוֹ מְעַט מְעַט מִן גַּשְׁמִיּוּתוֹ וּפוֹנֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך הִיא גְּדוֹלָה וִיקָרָה מְאֹד מְאֹד וַאֲפִלּוּ נְקֻדָּה קְטַנָּה מְאֹד, שֶׁהוּא נֶעְתָּק מִגַּשְׁמִיּוּתוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַך הוּא רָץ בָּזֶה כַּמָּה וְכַמָּה אֲלָפִים פַּרְסָאוֹת בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים כַּאֲשֶׁר תָּבִין הֵיטֵב מִן הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁהִתְגַּבֵּר עָלָיו מְאֹד הָעַצְבוּת וְכוּ, כַּמּוּבָא אֶצְלֵנוּ [בשיחות שבסוף הספר סיפורי מעשיות] וְעַל זֶה יִשְׂמַח מְאֹד וִיחַזֵּק עַצְמוֹ בְּשִׂמְחָה תָּמִיד כִּי עַצְבוּת מַזִּיק מְאֹד מְאֹד וְדַע, שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לִכָּנֵס בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַך אֲזַי תֵּכֶף הִיא עֲבֵרָה גְּדוֹלָה כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ עַצְבוּת, חַס וְשָׁלוֹם כִּי עַצְבוּת הִיא סִטְרָא אָחָרָא (זהַר נחַ דַף עא) וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך שׂוֹנֵא אוֹתָהּ וְצָרִיך לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם לִבְלִי לְהָנִיחַ אֶת מְקוֹמוֹ דְּהַיְנוּ מְעַט מִקְצָת עֲבוֹדָתוֹ שֶׁהִתְחִיל אַף אִם יַעֲבר עָלָיו מָה וּזְכר דָּבָר זֶה הֵיטֵב כִּי תִּצְטָרֵך לָזֶה מְאֹד, כְּשֶׁתַּתְחִיל קְצָת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם כִּי צָרִיך עַקְשָׁנוּת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד לִהְיוֹת חָזָק וְאַמִּיץ לֶאֱחֹז עַצְמוֹ לַעֲמד עַל עָמְדוֹ אַף אִם מַפִּילִין אוֹתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּכָל פַּעַם כִּי לִפְעָמִים יֵשׁ שֶׁמַּפִּילִין אֶחָד מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כַּיָּדוּעַ אַף עַל פִּי כֵן עָלָיו לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ לַעֲשׂוֹת מַה שֶׁיּוּכַל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְאַל יָנִיחַ עַצְמוֹ לִפּל לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם כִּי כָל אֵלּוּ הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה צְרִיכִים בְּהֶכְרֵחַ לַעֲבר בָּהֶם, קדֶם שֶׁנִּכְנָסִין בְּשַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה וְגַם הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים עָבְרוּ בְּכָל זֶה וְדַע, שֶׁיֵּשׁ אֶחָד שֶׁכְּבָר הוּא אֵצֶל הַפֶּתַח שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה וְהוּא חוֹזֵר לַאֲחוֹרָיו מֵחֲמַת הַבִּלְבּוּלִים הַנַּ"ל אוֹ שֶׁאֲזַי כְּשֶׁהוּא סָמוּך אֵצֶל הַפֶּתַח אָז מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַבַּעַל דָּבָר מְאֹד מְאֹד, רַחֲמָנָא לִצְלָן בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד מְאֹד, רַחֲמָנָא לִצְלָן וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ לִכָּנֵס לְתוֹך הַפֶּתַח וּמַחֲמַת זֶה הוּא חוֹזֵר לְאָחוֹר, חַס וְשָׁלוֹם כִּי כֵן דֶּרֶך הַבַּעַל דָּבָר וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁהָאָדָם סָמוּך סָמוּך מַמָּשׁ לְשַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה, וְכִמְעַט שֶׁיִּכְנס אֲזַי הוּא מִתְפַּשֵּׁט עָלָיו בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, רַחֲמָנָא לִצְלָן וְשָׁמַעְנוּ מִצַּדִּיק אֲמִתִּי שֶׁאָמַר שֶׁאִלּוּ הָיָה אוֹמֵר לוֹ אֶחָד, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה בְּעֵת שֶׁעָסַק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בִּתְחִלָּתוֹ. אָחִי, חֲזַק וֶאֱחֹז עַצְמְך הָיִיתִי רָץ וּמִזְדָּרֵז מְאֹד בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַך כִּי גַּם עָלָיו עָבַר כָּל הַנַּ"ל וְלא הָיָה שׁוֹמֵעַ שׁוּם הִתְחַזְּקוּת מִשּׁוּם אָדָם עַל כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לִכְנס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִזְכּר זאת הֵיטֵב וְחַזֵּק עַצְמְך מְאֹד וַעֲשֵׂה מַה שֶּׁתּוּכַל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וּבִרְבוֹת הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים תִּכְנס לָבֶטַח בְּעֶזְרָתוֹ יִתְבָּרַך לְתוֹך שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מָלֵא רַחֲמִים וְרוֹצֶה בַּעֲבוֹדָתְך מְאֹד וְדַע, שֶׁכָּל הַתְּנוּעוֹת וְהַהַעְתָּקוֹת שֶׁאַתָּה נִתָּק וְנֶעְתָּק בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה מְעַט מִן גַּשְׁמִיּוּת לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַך כֻּלָּם מִתְקַבְּצִים וּמִתְחַבְּרִים וּמִתְקַשְּׁרִים וּבָאִים לְעֶזְרָתְך בְּעֵת הַצּרֶך דְּהַיְנוּ כְּשֶׁיֵּשׁ חַס וְשָׁלוֹם, אֵיזֶה דּחַק וְעֵת צָרָה, חַס וְשָׁלוֹם וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיך לַעֲבר עַל גֶּשֶׁר צַר מְאֹד מְאֹד וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר שֶׁלּא יִתְפַּחֵד כְּלָל וְדַע, שֶׁיֵּשׁ אִילָן, שֶׁגְּדֵלִים עָלָיו עָלִים שֶׁכָּל עָלֶה צָרִיך לִהְיוֹת גָּדֵל מֵאָה שָׁנִים וְהוּא נִמְצָא בַּפַּרְדֵּסִים שֶׁל הַשָּׂרִים וְקוֹרִין אוֹתוֹ בִּלְשׁוֹנָם מֵאָה שָׁנִים וּמִסְּתָּמָא כְּשֶׁגָּדֵל מֵאָה שָׁנִים, בְּוַדַּאי עוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר וְאַחַר כָּך בְּסוֹף הַמֵּאָה שָׁנִים הוּא יוֹרֶה בְּקוֹל גָּדוֹל כְּמוֹ קְנֵי שְׂרֵפָה, שֶׁקּוֹרִין אוֹרְמַאטְיֶע [תותח] וְהָבֵן הַנִּמְשָׁל הֵיטֵב. וְרָאוּי לֵילֵך עִם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּמַּאֲמָר אֲזַמְּרָה לֵאלקַי בְּעוֹדִי [בְּלִקּוּטֵי הָרִאשׁוֹן בְּסִימָן רפ"ב] דְּהַיְנוּ לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ לִמְצא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה זְכוּת וְאֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה וּבָזֶה הַמְּעַט טוֹב שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ, יִשְׂמַח וִיחַזֵּק עַצְמוֹ וְאַל יַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ, אַף אִם נָפַל לְמַה שֶּׁנָּפַל, רַחֲמָנָא לִצְלָן אַף עַל פִּי כֵן יְחַזֵּק עַצְמוֹ בִּמְעַט דִּמְעַט טוֹב שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ עֲדַיִן עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה לָשׁוּב עַל יְדֵי זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך וְכָל הַזְּדוֹנוֹת יִהְיוּ נַעֲשִׂין זְכֻיּוֹת (עַיֵּן יוֹמָא פו:) וּמֶה עָשָׂה הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, עַל הַיָּם כְּשֶׁהֱסִיתוֹ הַבַּעַל דָּבָר וְכוּ וּמִזֶּה תָּבִין, עַד הֵיכָן אַתָּה צָרִיך לְהִתְחַזֵּק וְלִבְלִי לְיָאֵשׁ עַצְמְך, חַס וְשָׁלוֹם אַף אִם יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה וְהָעִקָּר לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וִישַׂמַּח עַצְמוֹ בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי מִלֵּי דִּשְׁטוּתָא לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כְּשׁוֹטֶה וְלַעֲשׂוֹת עִנְיְנֵי שְׁטוּת וּצְחוֹק אוֹ קְפִיצוֹת וְרִקּוּדִים כְּדֵי לָבוֹא לְשִׂמְחָה שֶׁהוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד.

תתחיל להבין שזה חרטא והמצאות

אני יכולה להבין את התחושות שאתה מרגיש..
זה קשה כשמשנים את האמונה שלנו בזמן שכל הסביבה שלנו נשארת באותה אמונה. אבל אתה לא לבד.. המון יהודים דתיים וחרדים מרגישים שהם מאבדים את האמונה שלהם, אבל עדיין מכחישים זאת ונשארים באותו הלופ שתיארת. כל הכבוד לך שאתה מכניס את המחשבות האלו למודעות, ותשים לב בתוך כל זה מה אתה מעדיף: להאמין במה שנכון, או להאמין במה שיהיה לך נעים להאמין בו?
אם תעדיף לצאת מהלופ ולנסות להיות חילוני, זה אמנם יהיה מאוד קשה אבל אתה תרוויח המון דברים - עצמאות מהדת, הרבה יותר אפשרויות שהדת מנעה ממך, חיים טובים יותר כמו שביקשת שיהיו לך וגם סוףסוף שהמשמעות של כל החיים האלה תתבהר לך ותוכל להיות שקט

להאמין באלוקים ובתורתו - זה להאמין במה שנכון. להיות חילוני לא יעשה לו טובה כי יש לזה השלכות קשות כי על עבירות משלמים. הקב"ה לא מנע מאיתנו דברים ככה, אלא לטובתנו כדי לקדש אותנו ולהגן עלינו. איזה משמעות לחיים תהיה לו בלי תורה ומצוות? הקב"ה ברא אותנו בדיוק בשביל זה, לא בשביל משהו אחר, לכן דבר דבר שהוא לא תורה ומצוות, הוא בזבוז.

אנונימית89340
עצמאות מהדת זה הדבר הכי גרוע שיש! איזה חיים טובים בדיוק יש שם? על מי את עובדת?

איתיאל יהודה
אם לא ניסית אז איך אתה יודע? אני חילונית ואוהבת ממש את החיים שלי, לא קרה לי שום דבר רע במיוחד בחיים ואני מרגישה משמעות ממה שאני עושה. בשבילי עצמאות מהדת זה דבר טוב, ולך תדע אם לא גם בשביל מי שכתב את השאלה הזאת

מספיק התאוות שהייתי (ולצערי עדיין) שקוע בהם והעבירות שעשיתי הראו לי כמה זה פשוט רע. וגם הרגשתי את הטוב האמיתי שאותו אף אחד לא יוכל להחליף לי בעד שום הנאה פה ושם.
ואיך את יודעת? אולי תנסי לשמור שבת? יהיה לך הרבה יותר כיף.

אם חשוב לך האמת תבדוק את שני הצדדים(יש הרבה הכוונה שלי פה היא לאתאיזם)ולא רק צד אחד ותמד חשיבה ביקורתית ותבחון את האמונה שלך

אמר רבי נחמן מברסלב:
ההוכחה הכי פשוטה לאלוקים זה שהוא נתן לנו את התורה בפני כל עם ישראל במעמד הר סיני וכל חכמי ישראל שהיו גאוני עולם כגון הרמב"ם ועוד חכמים שאין אף אחד יכול להשתוות לחכמתם האמינו בזה.
אנחנו פחות חכמים מהם, אז מי שלא מבין בשכל שלו אז הוא יכול להסתמך על חכמי ישראל שהאמינו, ולכן הוא צריך להאמין בה' בתמימות ובפשיטות.
ולכן אמונה נקראת אמונה ולא ידיעה כי ה' נתן לנו בחירה, ואשרי מי שמאמין שכרו צפון לו בעולם הבא.
מי שיש לו אמונה יש לו חיים טובים, כל סובל שהוא סובל הוא מאמין שגם זו לטובה, ולכן תמצאו שתושבי בני ברק שמחים מאושרים מאוד.

שואל השאלה:
תודה רבה על התשובות ועל הנסיון לעזור
אבל אם אלוהים קיים זה לא שאלה בשבילי זה לא מה ששאלתי. מבחינתי העולם הוא הוכחה מספיקה בשבילי שאלוהים קיים. (לצערי) השאלה הייתה על למה דברים קורים ליהודים אם אנחנו בנים של מלך ושאמונה שלי מתחילה לרדת בגלל זה כי כביכול אין לי למה להתאמץ לעשות מצוות אם זה מה שקורה בסוף. אני מאוד מקווה שזה יעבור לי
ולגבי החופש מהדת. אני לא מרגיש כלוא אני לא מרגיש שאני לא יכול לעשות דברים, אני לא דתי אבל אני מסורתי אני שומר כמה שיותר מצוות שאני יכול וטוב לי עם זה
אנשים שמרגישים כלואים כשהם בדת אולי מומלץ להם לקחת צעד אחורה ולהתחיל בקטן לעשות מצוות שלא קשות להם ואז לאט לאט יהיה להם יותר קל להתקדם