תקשיבו אני ממש רוצה לבכות אני ממש רוצה ללכת למחנה קיץ הזה מה לעשות?

זה די ארוך אז סליחה מראש אבל בעקרון אין לי הרבה חברים וניסיתי כל כך כבר מכיתה ט, הלכתי להתנדבויות עבודות כל דבר הייתי ידידותי נחמד אבל מה שבאמת באמת הציל אותי מהלכנס לדיכאון זה מחנה קיץ של עשרה ימים שהיה לי, היה לי באמת כל כך כיף ישנתי בחדר עם חברים היה צחוקים רציתי לבכות מלעזוב את הטיול זאת הייתה לי חוויה אדירה, עכשיו בכיתה י המצב שלי יחסית השתפר אבל עדיין אני מרגיש די בודד ויש את אותו מחנה קיץ גם בקיץ הזה אז אמרתי שמתי שהרשימה תפתח אני ישר אכנס להרשם, אז הרשימה נפתחה אבל לא היה לי את הפרטים היה חסר לי איזה פרט שהייתי צריך את אמא שלי בו והרשימה נפתחה בלילה והיא הייתה בבית חולים עם אבא שלי באותו זמן ובבית חולים לא הייתה קליטה אז אמרתי ישר בשש בבוקר אני נרשם, ונחשו מה, נגמרו המקומות אני ממש בכיתי התקשרתי והתחננתי להם שיכניסו אותי לרשימת המתנה ושמו אותי בין הראשונים אבל אני ממש בספק אם יתפנה מקום בעתיד אני ממש מפחד מהחופש הגדול ולהיות לבד ושלא יהיה לי מה לעשות ולהכנס לדיכאון מה לעשות? אני יכול לעשות משהו? מישהו יכול אולי לעודד אותי? זה באמת ממש חשוב לי, יש אלטרנטיבות מומלצות?