אם מישהי/מישהו כותב/ת עם סימני פיסוק זה מרגיש חנוני?

לא מה
(המינוסים ממש מצחיקים אותי)

לא

לא

לא, זה פשוט מובן יותר

לא, זה נחמד.

מה
לא
אם כבר עדיף

לא

לא מה קשור

לא

לא, רק ,הופך, את ,המשפט, למובן, יותר;.

אני מתה מי זה הממורמר הזה שעושה מינוסים

לא, זה שפוי לבמאי

לא, זה עוזר יותר להבין את המשפט

לדעתי זה הופך את המשפט למובן יותר וזה יותר טוב מהאלה שכותבים משהו ואני עוד שנייה נחנקת בשביל לקרוא את הכל רצוף

זה אומר שהוא בנאדם מסודר

לא, זה פשוט מסדר את המשמעות של המשפט.

עריכה: התבלבלתי בין ניקוד לבין סימני פיסוק, לכן שיניתי את תשובתי.

לא, זה רק מסדר את המשפט, עושה אותו מובן יותר ונוח יותר לקריאה

לא
אני אישית אין לי כוח בדרכ לרשום עם פיסוק אז לרוב רק אם זאת הודעה רשמית למישהו אני מנקדת

זה מרגיש - שהיא יודעת לדבר עברית תקינה! מרשים, בעיקר בדור בנוכחי.

יותר קל לקרוא ככה
יש אנשים שכותבים פה מגילות בלי פסיקים ובלי כלום ואז הם בהלם שאף אחד לא מבין שום דבר

לא, זה פשוט ברור. ומה הבעיה עם חנונים

לא.

ממש לא

כן ומאוד

לא.

לא, למרות שיש אנשים שזה מוזר להם ויחשבו שכן. מניסיון אישי, כן מעירים לפעמים.

אני כותבת עם, לא חושבת שיש בזה משהו מוזר

ממש לא! כשאדם עושה את זה, אני מעריכה את זה שהוא משקיע בלהיות מובן לצד השני ומביע את הנכונות שלו להיות ברור, הוא נשמע רציני ואכפתי כלפי הכוונה שלו במשמעות המסר שהוא רוצה להעביר בכתיבה שלו - ולא רק שהוא חוסך תסכול ואי-הבנות, גם הרצון להחזיר לו את אותו היחס גדל, וכך יש שיחה פורה ויעילה.

לפעמים זה אפילו הכרחי, כשהמשפט עלול להיות לא ברור או דו-משמעי ללא סימני פיסוק; יש הרבה מקרים כאלה, במיוחד עם פסיקים וסימני שאלה (לפי מה שאני שמתי לב אליו).

ועוד, אם מבינים שיש שאלה, לפעמים לא נעים לענות על שאלות כאלו כי הכוונה בשאלה לא ממש מורגשת, אלא אפשר להניח שהוא שואל אותה באגביות כזאת, ואז אין חשק להשקיע בתשובה לשאלה (לפרט בה וכו').

בהודעות, לדעתי אין צורך בנקודה בסוף *כל* משפט כי זה משדר רשמיות מאולצת כזאת וגם מיותרת, שהרי אין טעם לשים נקודה אם ההודעה כוללת רק משפט אחד, או אם לא מדובר על משהו רציני מדי - ברור שהכוונה מובהרת, וההתמקדות בסימני הפיסוק עצמם היא לשווא (הם אמצעי להבהרה ודיוק כוונות בכתיבה, מבחינתי אין סיבה לדבוק בהם באופן תמידי).

האמת שככה צריך לרשום אבל אף אחד לא עושה את זה

לא, זה מרגיש שהוא יודע עברית

לא, זה פשוט יותר מובן. יש ילדים כמוני שהם חנונים ועושים זאת בלי קשר;)

תלוי איך

^^ איך אתה דתייה ואת בטלפון?

יותר מביך שמישהו רושם ולא מבינים כלום כי הם ממשיכים ממשפט לנושא אחר לנושא אחר ואז אתה צריך לעשות את כל העבודה של לסדר את המשפטים שלו בעצמך , אז כן עדיף מישהו שרושם עם סימני פיסוק או נקודות.

לדעתי לא. כשיודעים לעשות את זה תקין ובטעם זה דווקא מעיד על בגרות

זה פשוט לא זורם רציני ומוזר מידי אם זה סתם שיחה עם חבר/ה ברור שאם מדובר בלימודים עבודה וכו צריך להתנסח נורמלי

זה מעלה לי.

יותר מביך לכתוב עם שגיאות כתיב .

לא

לא זה מרגיש כאילו אני מדברת עם בנאדם מגניב

במשפטים קצרים כמו בסטיפס או בהודעות בוואטסאפ כן, זה גורם לי להרגיש קצת חנונית.
אבל בדברים ארוכים יותר לא

סימני פיסוק כאילו פסיק ונקודה? זה נקרא דקדוק.

שואל השאלה:
לא רק^

ממש ממש לא. אני שונאת שלא כותבים עם פיסוק, כי אז אפשר לפרש את המשפט ליותר מפירוש אחד, וזה בסך הכל מקשה על שני הצדדים.

בדיוק^

מעריכה יותר כשכותבים עם סימני פיסוק

לא וזה הרבה יותר מובן ככה כי למשפט יכולים להיות כמה משמעויות אם לא יודעים איפה אמורה להיות נקודה או פסיק

לא
אלא אם הןא שם נקודה בסוף משפט ואז זה ישגע אותי
אבל אם הוא כותב טוב ואפשר להבין מה הוא אומר, זה הרבה יותר טוב

לא, אני תמיד כותבת עם סימני פיסוק.
זה פשוט מובן יותר.

לא. תתחילו לכתוב יותר עם סימני פיסוק אני לא מבינה מה אתם אומרים

אני כותב עם סימני פיסוק ולא מרגיש שום דבר, מה שגם, לי לא אכפת אם רושמים עם או בלי.

לא ככ

כל מי שקרא הודעה שכתבתי יודע כמה אני אוהב פסיקים חחח, לא אמור להיות בעיה עם זה, ולמי שיש בעיה אז הוא פשוט לא מלומד זה הכל

לא

לא אכפת לי האמת
אני גם משתמשת בסימני פיסוק אם יש לי כוח

חד משמעית לא, כיף לכתוב ככה

כן

ראשית לא.
שנית, לפי דעתי זה רשמי, יפה, ומכובד.
אז אני כותבת ככה.