הייתי בזוגיות רעילה ואז לקח לי עוד חצי שנה כדי לחזור לעצמי, הייתי במקום שלם וטוב עבורי, והגבר החדש הגיע היה טוב הכל זרם זה היה לא צפוי הוא היה שונה מהאחרים שהכרתי הוא היה התיקון שלי שנינו הרגשנו ככה, עם הזמן נהיו קצת קשיים, הפחדים מהעבר שלי קצת צפו אבל הכל היה טוב הוא היה רגיש ומכיל והיה לצידי וככה גם הפך, באחד הימים קיימנו שיחה שמנו את כל הבעיות ושיתפנו אחד את השני במה שמפריע לנו ושינינו גישה רק שבזמן שאני כבר נרגעתי והתקדמתי ממה שהיה הפחדים שלו צפו, הוא גם היה בקשר רעיל והפחד שלו זה להגיע שוב למצב שהוא עושה משהו בניגוד לרצונו, עכשיו אני מבינה את זה אבל גם יודעת שהמחשבות האלה הגיעו אחריי הקשיים שהיו, עובר שבוע והוא מחליט להיפרד, הוא משקר לעצמו וכשהוא איתי הוא נותן לי את ה100 אחוז אבל כשהוא לבד הוא כבוי ולא מרגיש בטוח לגביי ההמשך של הקשר, נלחמתי היה לי קשה וסיכמנו שניקח הפסקה כדי לסדר רגע את המחשבות ולראות מה הלאה, לא הייתה הפסקה לבסוף שוב אמר שהוא מבולבל מידי קיבלתי את זה ונעלמתי לו, הוא יצר קשר כדי להחזיר את הדברים שלי, כל השבוע הזה התהפכה לי הבטן הייתי בחרדה הגוף מאותת לי שאני עושה טעות שזה לא נכון, הכל בגוף נרגע כשראיתי אותו כמה דקות כשהוא בא להחזיר לי את הדברים, וכשחזרתי הביתה והייתי לבד עם עצמי הכל חזר במכה והיה לי אפילו יותר קשה שלא הייתי מסוגלת קבעתי איתו ישבנו קצת ובאמת לא היו לי כוונות רק רציתי את הנוכחות שלו והוא יודע מזה, ואז הוא שואל אותי אם באלי לחזור ואני חסרת מילים אומרת לו שיחשוב כמה ימים שלא יעשה החלטות פזיזות, המשכנו לדבר ואני עם שקט נפשי וטוב לי בגוף אחריי 3 ימים הוא שוב נפתח בפניי ואמר שהוא לא מרגיש שלם עם עצמו זה 50/50 הרגשות שלו, הוא נשבר ומספר שאני מציפה בו את הקושי הכי גדול, אמא שלו נפטרה הוא לא הספיק להתאבל עלייה כמו שצריך הוא צריך לטפל בעצמו ולהפסיק לברוח מהבעיות והמציאות ולהפסיק להיכנס לזוגיות בשביל למלא את החסר ואיתי הוא הבין את זה וקיבלתי את זה, הצעתי להיות החברה הטובה שתיהיה לצידו בתקופה הקשה הזאת, רק לא בקטע זוגי, וכל מה שיתן לי אני אקבל רק כדי להרגיש אותו קרוב הוא הסכים ונרגע כזה רואים שהוקל לו, חשוב לציין אין פה אובססיה אין תלות, זה נשמע כמו הפיתרון הכי טוב עבור שנינו ועדיין מוצאת את עצמי מבולבלת קצת ולא יודעת באמת מה לעשות?