התפטרתי מכל החמץ בבית אבל האוכל של הכלב שלי הוא חמץ והוא לא אוכל שום דבר אחר חוץ מהאוכל שלו, מה לעשות?

כלום
זה האוכל של הכלב אל תזרקי לו

כלום זה שלו מקסימום תעבירו את זה לחדר אחר שלא יהיה קרוב לאוכל שלכם

לא זכור לי שהמנהגים הדתיים חלים על כלבים אלא על בני אדם

שואל השאלה:
כן אבל כשהוא אוכל אז יש מלא פירורים זו הכוונה שלי^^

אני בדקתי עם רב וכלבים לא צריכים אוכל כשר לפסח

שואל השאלה:
אז כאילו אם יהיה לי פירורי חמץ בבית מהאוכל שלו זה בסדר?

כן

שואל השאלה:
מהאוכל שלו**

אסור לך שיהיה חמץ שהוא שלך בפסח
ואסור גם להנות מחמץ בפסח.
לתת לכלב שלך, זה נחשב הנאה ואסור.

יש כאלו שפותרים את זה על ידי שהם מוכרים את הכלב ואת האוכל שלו לגוי
אבל זה עדיין בעייתי מכמה בחינות.
יש עוד פתרונות
אבל דבר ראשון צריך לבדוק אם זה באמת חמץ
ממה זה עשוי?

ולכל העונים הקודמים, חבל שאתם עונים בלי לדעת הלכות
אתם עלולים להכשיל
מי שלא למד הלכה בצורה יסודית, שלא יענה.

שואל השאלה:
נראלך שאני אמכור אותו בגלל פסח?!

שואל השאלה:
עשוי מחיטה, דגנים ועוף מכמה שידוע לי.
אני לא אחמיר ואתן לו לאכול את זה רחוק מאיפה שאנחנו אוכלים

אם זה עשוי גם מחיטה, זה לא חומרא
זה איסור מהתורה 'לא יראה לך חמץ' ו'שאור לא ימצא בבתיכם'
יש איסור שיהיה לך חמץ ושזה יהיה בבית או בשטח שלך.
וחוץ מזה יש גם איסור הנאה וזה גם מהתורה. שאסור ליהנות מחמץ. ולתת לכלב או לכל בעל חיים שלך נחשב הנאה מהחמץ.
כל זה הלכות מפורשות במשנה ובגמרא ובשולחן ערוך
לא חומרות.

שואל השאלה:
אז מה אני אעשה?

אברר בשבילך, ובעז''ה נמצא פתרון.

שואל השאלה:
תודה רבה!^

אפשר למכור לגוי את הכלב ואת האוכל, ולהשכיר לגוי את המקום שבו האוכל של הכלב נמצא.
מכירת חמץ ניתן לעשות אצל רב, אבל צריך להוסיף בפירוש שמוכרים גם את הכלב וגם את האוכל שלו.
כי אצל הרבה רבנים לא מופיע בשטר המכירה שמוכרים גם בעלי החיים שאוכלים חמץ.

שואל השאלה:
הכל בסדר אני אתן לו לאכול את האוכל שלו רחוק ממני, תודה בכל מקרה!

^מה הבעיה למכור? הכלב נשאר אצלך רק הבעלות עליו נהיית של הגוי עד אחרי פסח.
ואפשר גם למכור ברשת.
זה לא עולה כסף.
מצרף קישור למכירת חמץ ברשת

שואל השאלה:
לא אני לא מוכרת אותו בשום אופן, הכלב רגיש מפחד מאנשים זרים שהוא לא מכיר, יהיה לו חרדת נטישה וגם אני לא מוכנה למכור גם אם זה לזמן קצר, אני לא יודעת מי ואיך יטפל בו

^איזה אנשים זרים ואיך זה קשור לחרדת נטישה?
אף אחד לא מגיע אליך ואף אחד חוץ ממך לא יטפל בו.
מכירת חמץ זה רק להעביר את הזכות הממונית ושהגוי יהיה הבעלים.
הגוי לא פוגש לא אותך ולא את הכלב, ולא את אף אחד מכל מוכרי החמץ.
את ממנה את הרב לשליח לעשות מכירה חוקית, והרב מוכר לו את הכלב והחמץ בתור שליח שלך. הכל עובד בחוק, אבל בשטח הוא לא עושה עם זה כלום.
תיאורטית אם הגוי היה רוצה לקחת אותו הוא היה יכול, אבל יש עוד עשרות אלפים שמוכרים לו את החמץ, ואם הוא יבוא לקחת הוא יצטרך לשלם.
כי הוא נותן רק מקדמה לרב. ואם הוא יממש את הזכויות שלו זה יעלה לו הרבה.
ואחרי פסח הגוי מוכר בחזרה את כל מה שהוא קנה, וזה משתלם לו, כי הוא מוכר ביותר יקר.
כך שבשטח אין שום שינוי בחיים שלך ושל הכלב, אבל מבחינה חוקית והלכתית במשך שבוע הכלב והאוכל שייכים לגוי.

בדקתי עם רב שוב
אין בעיה לתת את האוכל הרגיל אם אין לו צורה של חמץ ובטוח שהוא לא ראוי למאכל אדם גם בשעת הדחק

שואל השאלה:
^^ אמרת למכור לגוי את הכלב זה לא מה שזה אומר?
אני פשוט לא מבינה בזה..

^העיקרון הוא שהחמץ לא יהיה שלך, ושבעל חיים שלך לא יאכל חמץ.
ברגע שמבחינת הבעלות זה לא שלך, הכל בסדר.
הרעיון של מכירת חמץ הוא שלמרות שהכלב והחמץ נמצאים אצלך ושום דבר לכאורה לא השתנה, אבל הבעלות החוקית וההלכתית על הכלב והחמץ, הם של הגוי. וזה מספיק.
^^מה זה אומר שאין צורה של חמץ? מה זה צורה של חמץ?
ותמיד צריך שהחמץ לא יהיה ראוי למאכל כלב.