אני לא מצליח להנות מדברים.

שואל השאלה:
דרך אגב אני בן 17 כמעט 18 אז גם בית ספר בקושי יש לי

אתה נהנה מלראות סרטים ולשמוע מוזיקה זה משהו טוב
גפ אני ככה הדברים היחידים שאני נהנת ואשכרה עושה זה רק לראות את הסרטים שלי ולשמוע את הפלייליסט. אני חושבת שכל עוד יש לך משהו שאתה נהנה ממנו ולא פוגע בלימודים זה בסדר

שואל השאלה:
אני אוהב את מה שאמרתי אבל אני גם אוהב בעיקרון לבלות עם חברים אבל אני לא רוצה את מה שכולם רוצים היום, בא לי סתם לטייל ברחוב ובשדות שיש לי פה בבית לשחק כדורגל פה ושם להכיר מישהי שאני אוכל לטייל איתה אבל לא יוצא גם כי החברים שלי לא בדיוק זורמים ומאוד מפונקים

תנסה למצוא אחרים שיזרמו איתך ואם לא מצליח תכריח אותם לצאת כמו שעושים עם תינוקות.
אתה הולך לתנועות נוער או מקומות עם ילדים בגיל שלך חוץ מבית ספר?

שואל השאלה:
לא מאוחר מדי לתנועות נוער ואני לא מתחרט שלא הלכתי, ניסיתי והילדים שם מאוד מאוד לא לטעמי ומאוד מאוד כספיים, אני רוצה דברים פשוטים כל כך שאם אני רק מציע אותם צוחקים עליי

שמע אני באותו מצב כמוך מפה אין לי כל כך איך לייעץ כי אני זאתי שגם צריכה את הייעוץ חחח

שואל השאלה:
מה הבעיה שלך? אני נגיד יודע שהבעיה שלי היא שאני לא יוצא מהבית יותר מדי, ביישן מאוד, חסר ביטחון, סגור ויש לי חברים מתבודדים. כל אלו הבעיות שבי וזאת אשמתי, אבל גם הסביבה אשמה, אני לא מכיר אדם אחד חוץ מאבא שלי שלא מבלה יוצר מ5 שעות ביום מול הטלפון בלבד. זה לא נורמלי שאף אחד לא מצליח פשוט לסגור את הטלפון וכולם כל כך מעדיפים אותו מאשר חבוא לצאת איתי וגם כשיוצאים הם בטלפון

אני חושבת שהבעיה שלי היא שאני צריכה אנשים אחרים בחיים אבל לא מצליחה להכיר כאלה או לתקשר עם אנשים בכלליות.
אני יוצאת לפעמים עם חברות אבל זה כבר תמיד מרגיש אצלינו נמאס, כל אחת מרכלת אחת על השניה, יורדות אחת על השניה על דברים אישים, הן מגלות סודות, אנחנו אנשים שונים אני הרבה יותר שונה מאיתן ותמיד מרגיש כאילו אם אני אתנהג כמו שאני הן והסביבה ישפטו אותי. אני כבר הרבה זמן רוצה לנתק איתן קשר ולמצוא אשכרה ילדים שיהיה לי כיף להסתובב איתם, שאני לא אחזור אחרי יציאה איתם ואתחרט על זה, שאני לא אחזור כל םעם עצבנית ושהם לא ירדו על תחומי עניין שאני אוהבת ויקשיבו לי. אני באמת לא יודעת איך אמורים להכיר חברים ב2024 מרגיש כאילו כולם כבר בחבורות, כל כך קל לי להגיד את זה אבל איך לעזאזל מוציאים את זה לפועל איך אני אמורה לבוא אל בן אדם ופשוט להתחיל שיחה? איך זה אפשרי בכלל להתחיל שיחה עם בן אדם חדש ושלא תיהיה את השתיקה המביכה הזאת? באמת שאיך
וגם אם היה לי את הכישורים האלה איפה אמורים למצוא בנות שאני יכולה לפתח איתן שיחה, בנים שלא יחשבו שזה שאני מנסה להתלבר אליהם אומר שיש לי קראש עליהם
אני כל הזדמנות שיש לי יוצאת מהבית
זה ממש מבאס שכל פעם גם בבית ספר אם נגיד אני לידן בכיתה הן בטלפון אנחנו הולכות אל מישהי הן בטלפון אפילו ההורים שלי כל היון בטלפון.

שתבין שאפילו לכתוב פה בסטיפס מאנונימי יש לי חרדות מזה

שואל השאלה:
אני לא יודע בת כמה את ואת לא חייבת להגיד אבל את באמת צודקת, בתחום גיל שלי נגיד (17) חשבתי שילדים גדלו כמוני בלי טלפון אבל מסתבר שכולם גדלו מההתחלה עם טלפון בזמן שאני קיבלתי את שלי רק בכיתה ו ולפני זה הייתי סתם יושב בחדר משתעמם או רואה טלוויזיה ומשחק טיפה בקונסולה ובכל פעם שהייצי עם חברים הוצאתי מזה את המיץ. היום אני רואה שילדים אפילי לא יודעים לארח. הלכתי לחבר והוא לא הציע אוכל וכשביקשתי הוא אמר לא. הלכתי לעוד אחד וכל מה שהוא עשה היה לשחק עם חברים ואני צפיתי בו. אני יודע שלדבר עם מישהו זה מפחיד אבל היו חי מקרים מתי שיכלתי זה פשוט קורה כשזה אמור לקרות אבל בכולם דיברתי רגיל והרגשתי את המבוכה של הצד השני וזה גרם לי גם לחשוב שאולי אני מביך או משעמם והשיחה יצאה צולעת. לפחד להעלות משהו לסטיפס טיפה מוזר סתם אומר אבל זה גם תופעת לוואי של החיים היום, הכל מרגיש מאוד מביך ופרטי שאסור שמישהו ידע