איך להתמודד עם העובדה שהחיים ממש מדכאים ועצובים??

מה לעשות שזאת המציאות
פשוט תנסי לחשוב תמיד על הצד הטוב של הדברים ולא לחשוב ישר על הוא עשה לי ככה ושנמאס לך מדברים ובלה ובלה

זה לא כמו שזה נראה לך, זה עניין של תפישה סובייקטיבית שלך לפי הפרספקטיבה שלך, מה שאת אומרת זה לא אובייקטיבי.

שואל השאלה:
כל האנשים המבוגרים מסביב עצובים ומדברים על כמה שהחיים קשים והכל עולה מלא

אנונימית יקרה,
משפט אחד קצר שמכיל בתוכו ייאוש גדול.
שומעת מהמילים שלך תחושות של חוסר אונים ואולי חרדה, נשמע שמנקודת מבטך זו עובדה שהחיים מדכאים ועצובים. המבוגרים שמדברים סביבך על יוקר המחייה וקשיי היום יום, ניכר שמשאירים בך את הרושם שהחיים עצמם הם התמודדות לא פשוטה ואולי קיים פחד מהעתיד. מהמילים שלך עולה השאלה איך אפשר להמשיך ולהתמודד כשהקושי לפעמים מצטייר כבלתי אפשרי ובלתי ניתן לפתרון.

אולי זה מפחיד לחשוב מה יהיה ואיך הדברים יסתדרו, וכדאי לזכור שהמציאות עשויה להיראות שונה כשמסתכלים עליה מזוויות שונות. אולי יום אחד החרדה משתלטת על המחשבות, אבל ביום אחר פתאום אפשר לראות גם את הדברים הטובים.

לפעמים עוזר לחלוק מחשבות כאלה ולעבד אותן יחד עם אדם שסומכים עליו. יש מישהו כזה שתוכלי לפנות אליו? אני מתנדבת בסה"ר סיוע והקשבה ברשת, אם זה נכון לך, מזמינה אותך לפנות אלינו ואחד המתנדבים שלנו ישמח להקשיב ולנסות לעזור במה שניתן. ניתן לפנות בווטסאפ: 055-9571399, או בלינק למטה.

שלך, מתנדבת סה"ר.