אפשר להוכיח שהפסיכולוגיה היא באמת מדע מבוסס לדעתכם?

כן

שואל השאלה:
נתונים אובייקטיביים *

אני מניח שרוב המידע הפסיכולוגי מבוסס על מחקרים , וזה נכון שזה משתנה מאדם לאדם אבל אני מניח שהכוונה מדברת על הרוב במחקרים האלה

שואל השאלה:
סתם לצורך העניין,ידוע שהרבה מהרעיונות של פרויד(שנחשב לאבי הפסיכואנליזה) הם שנתיים במחלוקת.גם בדברים שמקובלים על הפסיכולוגיה ככלל,כמו מנגנוני ההגנה אולי יהיו נכונים לאדם אחד אבל לא לאחר באותה הסיטואציה בדיוק.כמו כן,הפסיכולוגיה טוענת למשל שאחת מהסיבות שילד יכול לפתח בעיות תקשורת זה אם הוא גדל אצל הורים שצועקים,אבל גם פה זה לא מתאים לכולם.
דבר אחרון,עוד מישהי שלומדת פסיכולוגיה ובדרך לתואר שני אפילו,אמרה לי פעם בשיחה שהיא "מאמינה בפסיכולוגיה"(משפט בעייתי בעיניי לכשעצמו),מתמטיקאי לצורך העניין לא יגיד שהוא מאמין ש1+1=2 ,כי אין פה בכלל עניין של אמונה....מניח שהבנתם את הדוגמא

שואל השאלה:
שנויים*

פרויד יוצא דופן(מודלים שגויים ומעוותים), רוב הפסיכולוגיה מחקרית ובהצלחה של הטיפולים שלה די מראה הצלחה במציאות גם אם היא תיאורטית

שואל השאלה:
אם אפנה אלייך בפרטי(הבחור האחרון שהגיב) תוכל להמליץ לי על ספרי פסיכולוגיה מעניינים שיעשירו לי קצת את הידע בתחום הזה מבחינת מושגים והכל?

שואל השאלה:
דרך אגב,לא בכולם הפסיכולוגיה מראה הצלחות גדולות, למשל בהתקפי חרדה יש הרבה שזה לא עוזר להם(תלוי בשיטת הטיפול ובמטפל אני מניח).

עדיף לך לבדוק בגוגל כמו שצריך מאשר לשאול אותי, וגם להבין מה בדיוק מעניין אותך כדי שלא תאבד

אני מרחיבה פסיכולוגיה ואחד הדברים הראשונים שלומדים הוא מה נחשב כ"מדע".
למשל מחקר בכל נושא חייב לענות על שלושת התנאים האלה כדי להיחשב כמדע:

1. אמפיריות: מבוסס על תוצאות מחקר ובדיקות ולא נשען רק על תיאוריה.

2. אובייקטיביות: המחקר לא יכול בשום אופן להיות מבוסס דעות או השקפות אישיות.

3. פומביות: המחקר חייב להיות מפורסם וברשות הציבור.

אז גם אם המימד הרגשי הוא תחום אפור, עדיין ניתן לחקור אותו ולקרוא לזה מדע.

שואל השאלה:
תודה לסר מונחון מהמונחים, ויש לי שאלה מעניינת-בזכות הלימודי פסיכולוגיה שלך(גם אם זה ברמת התיכון) את מרגישה לפעמים שאת מצליחה להבין דברים אצל אנשים בסיטואציות חברתיות שונות ? ובכללי להבין המון דברים שאנשים אחרים לא שמים לב או לא יודעים לפרש?

אני חושבת שיש לי הבנה יותר גדולה של איך אנחנו מעבדים דברים שקורים לנו, גם אצלי אני שמה לב לדפוסים שלומדים בפסיכולוגיה. והרבה פעמים מייעצת לחברים מה הם יכולים לעשות. לימודי פסיכולוגיה יכולים מאוד לפשט עבורך סיטואציות ותגובות רגשיות שנראות כביכול מסובכות

שואל השאלה:
זאת אחת הסיבות שזה אחד הנושאים המרתקים והמעניינים בשבילי בעולם,ללמוד את התחום באקדמיה אני כבר לא אלמד אבל משתדל לקרוא הרבה על מושגים ולהרחיב את הידע כמה שאפשר.

כן. צריך להפריד בין hard science לsoft science. החוליה החלשה במדעי החברה היא לדעתי דווקא סוציולוגיה, שהיא גרועה בהרבה בפן הזה.
מה שתומך את הפסיכולוגיה כמדע זה סטטיסטיקה. סטטיסטיקה מאפשרת לבדוק דברים מופשטים על בני אדם בצורה אמפירית.
מהיכרות שלי של כמה מרצים בפסיכולוגיה הם מפצים יתר על המידה אפילו על הגישה הזאת שפסיכולוגיה זה לא מדע, למשל במחקר של רק מה שכבר נעשה בעבר ולכן יש לו תימוכין (מה שגורם להתמקדות מאוד קטנה וספציפית ולשאלות מחקר שלא באמת מעניינות ברוב התחומים) ובזהירות מוגברת, במיוחד אחרי משבר הרפליקציות, אני לא יודעת אם שמעת עליו או לא. אבל התוצאה היא הקפדה וזהירות בכל מה שנוגע לזיוף נתונים ולהטעיה של הקורא.
בדיוק בגלל שהמוח מורכב יש הרבה חשיבות לפסיכולוגיה. כי יש תת תחומים שעוסקים בזה, יש חוקרי התנהגות וחוקרי רגש, ויש חוקרי מוח ספציפית שעושים מחקרי fmri וכן הלאה. והתחום שהכי מעניין הוא פסיכופתולוגיה, ולדעתי גם הכי חשוב.
פרויד נחשב אבי הפסיכואנליזה, אבל הוא לא נחשב אבי הפסיכולוגיה- זה וונדט, שהיה "מחקרי" הרבה יותר מפרויד. וויליאם ג'יימס הוא עוד דוגמא נהדרת. פרויד לא נחשב מדע באף קנה מידה ויש סיבה שלא מלמדים אותו (לדעתי זה חסרון) מנגנוני ההגנה שציינת הם חלק מהתאוריות שלו והם לא מקובלים מדעית, לפחות לא כדבר גורף לכלל האנשים. "אחת הסיבות שילד יפתח בעיות התקשרות זה ילדות בעייתית" זה כן משפט מדעי כי ידוע שמגמות זה לא דבר שחל על כולם אלא מצביע על קורלציה כלשהי באוכלוסייה, מה שלא קביעה בעייתית.
"מאמינה בפסיכולוגיה" אני מניחה שהיא התכוונה אמונה בטיפול, לאור זה שיש הרבה אנשים שחושבים שללכת למטפל לא עוזר. אמונה בשיטה.

התקפי חרדה שציינת הם אחד הדברים היותר בעלי ביסוס בטיפול, מטפלי cbt מאושרים כשבא מישהו עם הפרעת פניקה כי היכולת לעזור לו מאוד גבוהה.

שואל השאלה:
תודה על התשובה אנונימית יקרה! גם את חידשת לי

בטח :) אם יש לך עוד שאלות על התחום אתה מוזמן.

שואל השאלה:
תודה,אולי רק הייתי שמח להפנות אלייך בקשה שהפניתי כבר לאחד המגיבים פה,יש לך אולי רעיונות לספרים להמליץ עליהם? בתחום הפסיכולוגיה,כדי להרחיב את הידע מבחינת מושגים ובכלל ...

כן, למרות שחלקם מעט "כבדים" ומלאים בז'רגון.
לחשוב מהר, לחשוב לאט- דניאל כהנמן. קיבל פרס נובל ולמד ולימד בעברית, מאוד נגיש ומדבר על האפקטים הכי חזקים בפסיכולוגיה קוגניטיבית. באופן כללי כל תחום ההיוריסטיקות מעניין ונגיש.
נרשם בגוף- בסל ון דר קולק, על ptsd וטראומה.
פירוש החלום של פרויד- לא מדעי כמו שאמרתי אבל מהווה ספרות מעניינת וחלון למקורות.
האדם מחפש משמעות- ויקטור פרנקל. גם לא "מחקרי" אבל יש ביסוס לחשיבותה של המשמעות וזה נושא מאוד רלוונטי היום.

שואל השאלה:
הנושא של הטיות קוגניטיביות אגב,שמוזכרות בספר שצויין של דניאל כהנמן,אני מניח שגם להן יש ביסוס מדעי/מחקרי,לא?

בוודאי.

שואל השאלה:
האמת הנושא של הטיות קוגניטיביות הוא אחד מהמרתקים שנתקלתי בהם,זה מראה בצורה ברורה עד כמה החשיבה האנושית היא לקויה בהרבה/רוב המקרים.אפילו במקרים של אנשים אינטלגנטיים/משכילים.

נכון, זה פשוט מאפיין של המערכת הקוגניטיבית העובדה שהיא לא באמת רציונלית באופן מושלם. מעניין גם לחשוב על מה שעומד מאחורי זה, למשל שמאחורי טעות הייחוס הבסיסית עומדת המטרה של לשמור על ערך עצמי גבוה, או שמאחורי סיסטם 1 עומדת העובדה שאנחנו צריכים להעריך ולתפוס המון גירויים באופן יומיומי כך שיש צורך לקיצורי דרך.
גם ידע עליהן לא מונע מהן לפעול.

שואל השאלה:
קראתי דווקא שידע עליהן מפחית את העוצמה שלהן ." מחקרים מצביעים על כך שאימון קוגניטיבי יכול לסייע בהפחתת הטיות בחשיבתנו, המשפיעות על קבלת ההחלטות שלנו. הנה כמה טיפים לכך:" מתוך מאמר של מכון טמיר לפסיכותרפיה

מעניין, לדעתי זה משתנה מהטיה להטיה. קצת כמו שאפקט stroop לא מושפע מידע עליו.

שואל השאלה:
אכן,אבל בל נשכח שהמוח הוא גם גמיש מאד לטובה או לרעה.