אנשים ביישנים מפסידים בחיים? ומה עם אנשים בלי הרבה חברים?

ממש לא

יש משפט ידוע "מי שמתבייש מתייבש"

חד משמעית כן
בתור אחת שהרבה םעמין מתביישת

שואל השאלה:
איך יודעים אם מישהו ביישן? ולגבי השאלה השנייה אם למישהו אין הרבה חברים כי הוא לא מצליח להשיג ולא רוצים אותו למרות כל המאמצים הוא עדיין מפסיד?

אני אישית די ביישנית,
קרו לי המון סיטואציות בעבר שהייתי אובר ביישנית ועכשיו בדיעבד אני חושבת על זה שהייתי ממש מפגרת. ממליצה כן להיות עדינה וביישנית אבל עד גבול מסויים :)

שואל השאלה:
ועדיף להיות ערס שנכנס לריבים או רב מכות עם אחרים או בם אדם ביישן?

בנוגע לחברים זה תלוי
בסופו של דבר אני בטוחה שתמצא מתישהו בחיים חבר טוב
אבל אנשים שהם לא עם הרבה חברים לא בהכרח מפסידים, לדעתי יש משהו טוב בלהיות לבד(לא תמיד אבל בכל אופן)

שואל השאלה:
פשוט לא יודע לא הייתי מחשיב את עצמי ביישן אני משתתף ואני לפחות מרגיש עם ביטחון עצמי אבל ניסיתי כבר תקופה להשיג חברים ואנשים פשוט לא רצו אותי, ניסיתי להצטרף לחבורה למשחקי כדורגל והם לא רצו אותי שם פשוט כי אני לא הייתי חלק מהחבורה שלהם...

מבינה אותך
אבל אל תנסה "להידחף" לאחרים או לשנות את האופי שלך בשביל אחרים
תנסה להכיר חברים ממקומות אחרים, שיותר תואמים לסגנון שלך
אני בטוחה שתמצא חבר אחד אפילו ובאמת שאם הוא טוב אז זה מספיק

שואל השאלה:
אני ניסיתי באמת שכן, הם אנשים עם חברים אבל יש ביניהם יחסים חרא מאיך שאני רואה והם מזלזלים אחד בשני ולא אוהבים אותי ממש בגלל ההתנהגות הקופצנית שלי אני בן אדם עם מלא אנרגיות יודע מתי להכנס לפרופורציות ולהיות רציני אבל בכללי אני בן אדם נלהב ואני נחמד לא יותר מדי יש חבורה של ילדים בכיתה שלי שהם פשוט צוחקים עליי וחושבים שאני חנון כי הם אמרו לי שזה בגלל שאני מקבל ציונים גבוהים ושאני לומד כל היום(זה לא נכון, לא התאמנתי ממש על מבחנים מתמטיקה וכל זה בא לי די בטבעיות) אני לא מתבייש ואני מתחבר אבל אני לא מצליח לשמור על קשר עם אנשים, יש אומרים שהחבורות האלה עם המון חברים הם סתם מעפנים כי יש הרבה שנאה אבל זה עדיף מאשר להרגיש בודד וזה מעצבן כי אני לא מבין למה שאנשים יקראו לי ילדותי בגלל האישיות השמחה והקופצנית שלי, אני לא מעליב, אני שם גבולות אבל גם ט מתחשב בבן אדם האחר שאני מדבר איתו אני נחמד... מה לא בסדר בי

תקשיב זה לא קשור אליך בכלל!
אני מבינה אותך ברמות וגם לי היה משהו דומה,
אני ממש אוהבת אנשים עם אופי כמוך, ורוב האנשים אוהבים כאלה,
וזה ממש לא משהו רע להיות קופצני או עם אנרגיות, ההפך.
אל תתייחס אליהם אני בטוחה שזה נובע מקנאה שיקפצו לך,
וזה שאתה מקבל ציונים טובים לא אומר כלום עלייך ולא צריך להיות פקטור בשביל אף אחד האם לא להיות חבר שלך בגלל זה(ואומרת אחת עם ציונים גרועים במתמטיקה) ההפך הם אמורים לשמוח בשמחתך על זה.
תעזוב אותם, אל תתחבר אליהם הם נשמעים מגעילים ברמות
יש עוד מיליון אחרים שיאהבו אותך כמו שאתה ואתה ממש לא צריך אותם

וזה ממש לא עדיף מלהיות בודד,
אני גם חשבתי ככה פעם, ובאמת שיניתי את עצמי למען אחרים והרגשתי הרבה יותר רע.
רק כשהייתי עצמי הכרתי חברים אמיתיים באמת, ולא כאלו שאני צריכה להשתנות בשביל- כי אלו הם לא חברים.

שואל השאלה:
תודה רבה לך, זה ממש מעודד אותי ועוזר לי בעיקר בתקופה כזאת!!!

כן וכן.

לגבי 1 אני הייתי הביישנית הזו שבגלל הביישנות פספסתי דברים בחיים או ויתרתי גם על עצמי כי התביישתי נורא,עד היום עובדת יותר על הביישנות ויש שינוי לטובה הבנתי גם שלפעמים צריך ביטחון עצמי קצת יותר גבוה כדי להתעקש על הדברים שחשובים לך ולהשיג דברים ולא להתבייש ולשתוק וככה להפסיד.
אני גם עזרתי לעובדת ביישנית אצלי לפנות למנהלת ולבקש ממנה ימי חופש שהיא כל כך הייתה צריכה והתביישה לבקש ועזרתי לה ובסוף אישרו לה והיא ממש הודתה לי ושמחה שלא שתקה לגבי זה -יש לי הרבה דוגמאות גם עליי איך ההתגברות עזרה לי
לגבי 2 אני כזו אני חושבת שעדיף ככה כי פחות ריבים ודרמות
נגיד כן חשוב לרקום קשרים עם אנשים שיכולים להשפיע ולא בהכרח שיהיו חברים שלך יותר מכרים אבל חברים יש לי מעגל מאוד מצומצם וזה מספיק לי חברים קרובים שאני יודעת שאני יכולה להיות רגועה ולסמוך (2 חברות רק ובן זוג) ו2 אחיות שלי שאני מחשיבה לחברות

לא בהכרח, אפשר ליצור חוויות לבד