החברים שלי לא עובדים כולם מובטלים או מקבלים קיצבה. ואני עובדת קשה והם לא מבינים שאני אדם עסוק ולא יכולה להפגש כל הזמן.

אפשר להבין גם אותך וגם אותם
לפעמים זה מבאס להיות חברים של מישהו אם הוא לא יכול להפגש אף פעם זה נותן הרגשה שהחברים לא מספיק חשובים לך כדי לפנות זמן בשבילם תנסי גם לראות את הצד שלהם תדמייני יש לך חברה את תמיד מציעה לה להפגש והיא תמיד אומרת "לא יכולה אני עובדת אני עייפה אני עסוקה" אם זה קורה תמיד זה לא יבאס אותך?
לי פעם הייתה חברה כזאת והיום כבר לא בקשר תמיד או שהיא בעבודה או עייפה בשביל להפגש היא תמיד עסוקה לדבר ולענות בטלפון אז למה אנחנו חברות להפגש פעם בחודש שפתאום משעמם לה
אם הזמן ניתקו קשר לא נפגשו דברנו פחות שכבר שנתיים אני לא בקשר איתה לא היה ריב ולא כלום פשוט התרחקנו לבד

אני גם עובדת קשה מ6 בבוקר ועד 19:00 ועדין נפגשת עם חברים לפעמים למרות שאני גמורה מעייפות אני עדין נפגשת איתם אפילו לשעה שעתיים וברגע שנפגשים העיפות עוברת

זאת רק דעתי אבל אין דבר כזה שאין לך זמן למישהו הוא פשוט לא נמצא למעלה בסדר עדיפויות שלך יש לנו כל כך הרבה שעות ביום אני ינחש שאת לא עובדת מהבוקר עד הלילה אז כן אפשר למצוא במהלך השבוע זמן להפגש עם חברים אפילו שעה שעתיים לא יום שלם אז אני מבינה את החברים שלך כנראה הם מרגישים שלא אכפת לך מהם מספיק בשביל לפנות להם קצת זמן
אני כן מבינה גם אותך לפעמים אחרי יום עבודה את מגיעה הבית בערב גמורה מעייפות ורק רוצים מקלחת ולישון אבל אם את רוצה להשאר בקשר טוב עם חברים ושלא יתרחקו ממך את צריכה לסדר את הזמן שיהיה לך גם בשבילם וגם לסדר את הזמן שהיה לך למנוחה

שואל השאלה:
אבל גם אם אני נפגשת איתם לשעה שעתיים הם בדיוק אותו הדבר כאילו ימי חמישי אנחנו יושבים עד הלילה

שואל השאלה:
אבל כשפתאום הם לא יכולים אז כאילו הכל טוב זה לא בעיה

שואל השאלה:
אני גם עובדת מ6-15 ואני קמה מאוד מוקדם לעבודה

שואל השאלה:
לא יודעת זה קצת מבאס ככה וזה מבאס שאני צריכה להרגיש רע נפשית בגלל האמירות שלהם