מה אתם חושבים על בן אדם שהולך לבית כנסת ומתפלל אבל הוא מתנהג חרא??

ערס

שהוא עושה זאת לחינם.

מכפר על מעשיו? מאיפה לי

קודם כל כל הכבוד שהוא הולך לבית כנסת, גם אם בן אדם מתנהג לא טוב זה לא אומר שהוא לא יכול ללכת ולהתפלל לבורא בינו לבין ה'.

אולי הוא עובד על המידות שלו אולי גם לא, אבל מי שבאמת לא מנסה ולא מודע והוא ערס באמת פשוט מקווה שיעשה חושבים עם עצמו

אני חושבת שהוא בתהליך.
לא קל לשנות התנהגות ואשריו שלפחות הוא מתפלל.

שהוא צריך לתקן את המידות שלנו
כולנו צריכים

קודם כל, צריך לדון לכף זכות,
כלומר להטיל ספק לפני שאנחנו קובעים כלפיו יחס כלשהו,
כי מי אמר שכל הפרטים עליו ידועים לי
ומי אמר שראיתי את הסיטואציה במלואה.
ואולי יש איזו נקודת חולשה שהוא מנסה כל פעם להתגבר עליה וזה קשה לו.

מבחינת האידיאל,
האישיות הטובה של האדם היא חלק מעבודת ה' שלו
איך הוא מדבר לבני אדם, איך הוא נוהג על הכביש
האם הוא עוקף בתור, עד כמה הפתיל שלו קצר ועוד.
לא רק הכוונה בתפילה ושמירת השבת והכשרות חשובים לאלוהים
אלא גם היותו אדם נעים לבריות.

וכבר אמרו על זה חכמים:
ואהבת את ה' אלהיך - שיהא שם שמים מתאהב על ידך
(כלומר, חלק ממצוות אהבת ה' היא לגרום לאחרים לאהוב את ה', ע"י ההתנהגות שלנו)
[איך עושים את זה?)
שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים
ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות.
מה הבריות אומרות עליו?
אשרי אביו שלמדו תורה, אשרי רבו שלימדו תורה.
אוי להם לבריות שלא למדו תורה.
פלוני שלימדו תורה - ראו כמה נאים דרכיו, כמה מתוקנים מעשיו.
עליו הכתוב אומר: ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר.

אבל מי שקורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים
ואין משאו ומתנו באמונה ואין דבורו בנחת עם הבריות.
מה הבריות אומרות עליו?
אוי לו לפלוני שלמד תורה, אוי לו לאביו שלימדו תורה,
אוי לו לרבו שלמדו תורה.
פלוני שלמד תורה - ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו.

אם אין דרך ארץ אין תורה

שילמד תורה, ואז יהיה לו גם דרך ארץ