כאלו שלמדו תניא

לא למדתי תניא.
אבל אני משערת שצריך לשאוף לדרגת צדיק תמיד.
ולצדיק יש יצר הרע, לכל אחד יש.
אלא אם כן הצדיק גדול מאוד אז הוא שובר את היצר הרע שלו.
להיות צדיק זה לא מולד, זה משהו שהופכים אליו עם הזמן.

כמו תמיד צריך לשאוף הכי טוב שאפשר אבל חשוב להיות ריאלים כדי שלא נתייאש...

צדיק - אדם שכבר אין לו יצר הרע/הפך אותו לטוב
בינוני - אדם שיש לו יצר הרע אבל הוא לא חוטא *בכלל*
כל אחד ולפי הנפש שלו... יש כאלה עם נפש של רשע ויש כאלה עם נפש של צדיק ולכל אחד יש תפקיד מיוחד

לשאוף למדרגת בינוני, ולעשות לעצמנו זמנים ומצבים בהם אנחנו מנסים להיות בדרגת צדיק ולמאוס ברע בתכלית.

לצדיק אין יצר הרע בכלל, בגדול צדיק זה מולד.
אבל אם אדם רגיל מאוד יתאמץ וינסה להדמות לצדיק ויבקש מהם, הקב''ה יכול לעבר בו נשמה צדיק.
אבל זה נדיר מאוד, וחסידים היו אומרים כל הזמן - הלוואי בינוני.

שואל השאלה:
מה זה זמנים בהם אנחנו מנסים להיות בדרגת צדיק?
בינוני זה אחד שלא חוטא ומתגבר על היצר שלו לא? מה אפשר לעשות יותר מזה?

^נניח בזמן התפילה זה נקרא זמן "מוחין דגדלות" זאת אומרת שהקדוש ברוך הוא נותן לנו סוג של "בוסט" בזמן התפילה ככה שאין לנו את היצר הרע אבל רק לזמן של התפילה (ואחרי זה היצר חוזר...)

יותר מזה - אפשר לשבור את היצר הרע לגמרי (ככה שאין תאוות) ואפילו יותר מזה אפשר להפוך את היצר הרע לטוב

צדיק זה אדם שמואס ברע.

אפשר בזמנים מסויימים לנסות ולסגל לעצמנו הרגלים של למאוס ברע, להתחיל מדברים רעים שבאמת מגעילים אותנו, ולנסות לראות את הפועל שקיים ברע גם בדברים דקים יותר.

שואל השאלה:
אבל איך אפשר לשבור את יצר הרע לגמרי אם אתם אומרים שדרגת צדיק - שאין לו בכלל יצר הרע
ושלדרגת צדיק נדיר להגיע?^^

^זה באמת משהו שכמעט ואי אפשר לעשות(אפשר לעשות אבל בקושי...רק מעטי מעטים)

לצדיק היה בעבר יצר הרע והוא שבר אותו זה לא שאף פעם לא היה לו יצר הרע