מכירים את הרעיון הזה לפרשת יתרו? מה דעתכם?

אנחנו אוחזים בפרשה מאוד מיוחדת, פרשת יתרו, קבל התורה ומעמד הר סיני.
נאמר שלפני מעמד הר סיני "ויוצא משה את העם לפני האלוקים", מובא עלזה במדרש "ישנו להם בני ישראל כל אותו הלילה.."
(ידוע שלכן נוהגים להשאר ערים בליל שבועות, כתיקון).
אבל נשאלת שאלה,
בני ישראל היו בדרגה מאוד גבוה, הם ספרו את הימים יום יום, התמרקו, הזדככו וציפו לקבלת התורה בכל נפשם!
איך יכול להיות שהם הלכו לישון בלילה הזה ,במקום להתכונן בקוצר רוח לקבלת התורה?

הרבי מליובאויטש מסביר על זה,
ידוע שנשמה כשהיא מוגבל בגוף גשמי, מוגבלת גם ביכולת ההבנה והתפיסה שלה באלוקות.
לכן בני ישראל בחרו ללכת לישון, כדי לאפשר לנשמה שלהם להתנתק מהגוף הגשמי ובכך להיות מסוגלת להתכונן בצורה האופטילית (לדעתם) לקבלת התורה, בהשגת השגות אלוקיות בדרגות גבוהות מאוד!

ובכל זאת אנחנו מתקנים את השינה הזאת, למה?
כי זו טעות, זה חטא.
כל תכלית מתן תורה היא חיבור גשמיות ורוחניות, להחדיר אור וקדושה גם בענינים הגשמיים והארציים.
בלילה הנעלה הזה בני ישראל היו צריכים לעבוד עם הגוף שלהם ולהעלות אותו לקדושה, לא להתנתק ממנו.

אז התפקיד שלנו, לתקן.
לזכור שאנחנו בעולם הגשמי כדי לברר ולהכניס בו קדושה, לא להירדם או לברוח, להתנתק ולהשאר כל היום בתוך הספר, זה חשוב אבל זה לא העיקר

נשאר לקיים מצוות, לזככך ולטהר את הגוף.
עד לבירור העולם הגשמי להיות ראוי להשראת שכינה בקרוב ממש בביאת משיח צדקינו.
שבת שלום