גם אתם הרגשתם שינויים (או מרגישים) קיצוניים דווקא בעיקר בכיתה יא?

אני מרגישה שיש לי כל כך הרבה דברים להספיק בגיל שלי וכאילו שאין זמן לנשום וכל הזמן החשש "אם לא אספיק בזמן?"
בין אם זה צבא פתאום, רישיון, בגרויות, להתחיל לחשוב על תואר, גם על אהבה וזוגיות, פתאום על להפוך להיות אדם עצמאי. כשמסביב יש את הלימודים..ואני מרגישה שכל המחשבות האלה חונקות אותי..

יש לי שאיפה מאוד מאוד חדה וגדולה - שזה להצליח בחיים. ואני לא רק מדברת את זה במילים..אני באמת משתדלת ומקווה להמשיך להשתדל לעשות את זה גם במעשים. אבל מרגישה שעוברים עליי כל כך הרבה שינויים גם הורמנליים. גם אתם ככה או הייתם ככה? איך מתמודדים עם זה?