חושבת שזה יותר פריקה..

קשה לי עם עצמי אני לא מבינה מאיזה מקום כל ההתנהגות שלי מגיעה..
אנשים קובעים איתי להיפגש מראש וגם בספונטניות אבל אני לא מגיעה..
אני אומרת שאני מתארגנת ויוצאת אבל
בסוף לא יוצאת בכלל מתוך עצלנות או
סתם כי אני תקועה בסימס והחלק הגרוע איתי שאותם אנשים שקבעו איתי מתקשרים אליי לבדוק איפה אני ואם אני בסדר
ואני מסננת אותם ונכנסת ללחץ
אין לי מושג מה להגיד להם..
מה אני אגיד להם? שאני לא באה?
דופקת ברז? שוב
הדרך התמודדות שלי עם דברים זה לברוח
או להעלים עין ואני שונאת שאני עושה את זה
הלוואי והיה לי את הכסף לפסיכולוג