רק רציתי לשתף בטקסט שכתבתי השבוע

היי כתבתי איזה משהו השבוע והרגשתי צורך לשתף מישהו אז שם את זה כאן

יש דברים שאי אפשר להסביר במילים
זו יכולה להיות אהבה לבן אדם או סתם הרגשה על הפנים
נמאס לי לשמוע כל הזמן את הקלישאות האלה של יהיה בסדר תיקח בפרופורציות תסתכל על הטוב
בזמן שהם לא באמת מבינים את הסיטואציה מקרוב
כי זה כל הקטע אי אפשר להסביר במילים כבר אמרתי אתה מרגיש ריק אתה מרגיש שאין לך כלום בפנים חלאס נשברתי
אתה מנסה להסתכל על הטוב בחיים אבל אתה לא מוצא טוב בשום דבר שאתה עושה
לא משנה כמה אתה מנסה
אתה לא ישן בלילה הראש מלא במחשבות אתה מנסה לשכוח מהבן אדם שהכי אהבת בעזרת בנות אחרות
אתה תקוע אתה בלופ שחוזר על עצמו אתה מרחיק ממך את כולם
אתה חושב שאין לך שום מקום בעולם
אתה נמצא במצב שאתה לא חושב שאפשר לרדת יותר נמוך ממנו אבל אתה מגלה שטעית , כמו תמיד
אתה הולך למגירה לוקח את האולר מסתכל על הוריד
אתה חושב על מה תרוויח מה תפסיד
מבין שבמצב שאתה נמצא בו אתה לא זה שתאבד
ההורים שלך הם אלה שיבכו אם תתאבד
אומרים שבן אדם שמתאבד זה הבן אדם הכי אגואיסט שיש
אבל מה אני כבר אמור לחשוב לעצמי שכל הזמן אימרים לי שאהי חושב רק עצמי ושאני צריך להתבייש
אנשים לא מבינים שאם הייתי יכול הייתי מתנהג אחרת אני פשוט לא שולט בזה אני סהכ מנסה להרגיש יותר טוב בדרך מפגרת
היום הפך ללילה הלילה הפך ליום אני עושה דברים לא מרצון
אלה מתוך ברירה
לקום בצהריים לשתות בערב ולבכות שאני לא בסדר הפך לשגרה
וכן אולי אני מגזים ואולי מתמסכן אבל כמו שאמרתי
יש דברים שאי אפשר להסביר במילים אני כבר התייאשתי
התייאשתי מלנסות להתגבר
התייאשתי מלנסות להשתפר
התייאשתי מלנסות להיות מישהו אחר
כל פעם מחדש אני הורס קשרים עם אנשים אחרים
ולמה זה קורה אתם שואלים?
אני גם שואל את עצמי , הרי איבדת פעם פעמיים בסוף מי ישאר איתך מי?
אהי עושה דברים מפגרים ותוך כדי שאני עושה אותם אני יודע שזה לא מה שאני צריך לעשות
אבל זה בכל זאת קורה ולי נמאס כל פעם מחדש ללכת לחדר לבכות

(אמשיך בתגובות)