איך אתם ממשיכים לחיות כרגיל עם זה שכל יום נהרגים חיילי צהל?

אי אפשר לחיות כרגיל, כי החיים שלנו כרגע לא רגילים, אבל הם גם מעולם לא היו רגילים.
בחיים רגלים לא שולחים עלייך פצצות כל כמה זמן, בחיים רגילים אין פיגועים ברחובות על בסיס חודשי.
בחיים רגילים לא צריך לחשוש לעלות על אוטבוס, אבל אין לנו הרבה ברירה.
הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות זה להמשיך את החיים שלנו, גם בשביל אותם חיילים שיודעים שבזכותם אנחנו יכולים ללכת לבית ספר, וגם בשבילנו כי לשקוע בכל סיפורי הזוועות והאימה זה בדיוק מה שהחמאס רצה. הם רצו לערער אותנו, אז הדבר היחיד שנוכל לעשות כדי למנוע מהם להסיג את המטרה שלהם זה לתת לזה לחזק אותנו.
האם זה כואב? כן. אני לא אשקר זה כואב, אבל את.ה תמיד צריכ.ה לזכור שיש אנשים מסביבך שיעזרו לך להתמודד עם הכאב הזה
(סורי אם חפרתי, אני מרגישה שפתחתי פה במונולוג)

אין לי באמת מה ככ לעשות עם זה
רק להגיד תהילים

מה אנחנו כבר יכולים לעשות ? זה לא כמו שמת לך מישהו שאתה בקשר איתו מלא זמן