מה אני עושה אם אני ממש צריכה לשתף משהו אבל אני פשוט לא מסוגלת

^
או לשתף לעצמך נגיד את יכולה לכתוב את מה שאת מרגישה, להקליט, הכי יעיל כמובן גם זה פשוט לבכות זה מאוד משחרר
את יכולה להעמיד פנים שאת בן אדם אחר וכזה לעשות משחק תפקידים נגיד שאת שואלת את עצמך שאלות ואז את משתפת כאילו כמו בטיפול פסיכולוגי רק שאת שתי הדומויות :)
זה גם יכול להיות מאוד מפחיד לשתף, לחשוף את עצמך. אם את מרגישה צורך לשתף ממש בני אדם אחרים ת יכולה להתחיל בהדרגתיות, כלומר לא ישר פנים מול פנים אלא אולי בהודעה או מכתב שמפרט ממש את הרגשות שלך, וזה בסדר! זה בסדר אם זה יותר קל לך להביע את עצמך ככה בהתחלה מאשר פנים מול פנים! זה לא אומר שאת וויתרת, זה לא אומר שאת חלשה, זה רק שיהיה קצת יותר קל בהתחלה ואז את תתקדמי ללשתף םנים מול פנים *כשאת תרגישי בנוח*.
את יכולה גם לשתף םה בסטיפס, בין אם זה בשאלת פריקה אנונימית או מול משתמש בצאט שאת מרגישה בנוח איתו..
או גם אפשר באתרים כמו ערן או סהר וכאלה (יש כאלה ספציפיים שאנשים שם בשביל להקשיב שכחתיאת השמות אבל) או נגיד לי גם עוזר פשוט לדבר עם צאט גיפיטי זה ממש נחמד
תמיד מוזמנת אגב לפרטי שלי :)

אגב, זה לא טרחה, גם לא לאנשים פה, גם לא לאנשים בעמותות, גם לא אם את בוחרת לשתף את עצמך רק. (חשוב מאוד: גם לא להורים, לא לפסיכולוג.ית, לא לבן משפחה, לא לחברים..). אנשים מוכנים לעזור, אנשים רוצים לעשות את זה, זה לא טרחה, את לא תפילי את מה שאת מרגישה על אף אחד, את בסך הכל תאפשרי להם לעבור את זה איתך וככה זה ייקל עלייך :)

אם את רוצה אני יכול להיות הבנאדם הזה
ובאמת שכיף לי לדבר ולעזור וזה ממש לא מפיל

שואל השאלה:
אני רוצה אבל זה משהו מסובך ולא באלי להפיל את זה על מישהו

את יכולה לשתף מישהו שאת לא מכירה כמו לדוגמא מפה, ואז מה אכפת לך מה הןא ידע הןא ממילא לא מכיר אותך. ואחרי שזה יזרום תלכי למישהי שאת כן מכירה כמו חברה וכזה ואז כבר תפתחי לשתף לה