לא כיף לי בכיתה שלי (פריקה והתייעצות, קצת ארוך, סליחה)

את נשמעת ילדה מהממת באלי להיות חברה שלך

שואל השאלה:
תודה רבה :))
אבל אני עדיין לא יודעת מה לעשות כי אני באמת בבאסה שם ולא טוב לי ואין לי ברירה אחרת

אני מבינה אותך גם לנו ערבבו השנה את הכיתות אני ב י וזה הדבר הכי גרוע שהבצפר הזה יכל לעשות הכיתה שלנו הייתה מגובשת רצח פשוט מושלמת והרסו אותה אולי תנסי לחפש בית ספר אחר לעבור אליו או למצוא בכיתה איזה בת שקטה שנראה לך שתתחברי אליה ותנסי לדבר איתה או לדבר על זה אם איזה מורה שאת אוהבת

שואל השאלה:
חשבתי על לעבור גם בדקתי בית ספר אבל מבחינה לימודית כרגע הכי עדיף לי להישאר שם אולי אעבור שנה הבאה והבעיה זה לא עם חברות בכללי, יש לי, פשוט אני מרגישה סוגשל מאויימת שם, כאילו לא מאויימת, אבל אני לא יכולה להיות חופשיה שם ולהגיד את דעתי ולהיות אני בזמן שהן צועקות אמירות לא לגיטימיות בשיט בגאווה

אני מאמינה שעם הזמן הכיתה שלך תתגבש יותר וכך את תרגישי יותר בנוח ויהיה לך יותר טוב

שואל השאלה:
כאילו קשה לי להסביר, חצי כיתה בסדר, אבל החצי השני הרועש לא. וכשאני יושבת ליד מישהי יש לי מה לדבר איתה וזה אבל אני לא יכולה לדבר לכל הכיתה או לשאול את המורה משהו כי אז יוצאים עלי על מתאים. אני צריכה לבחור כל מילה ומילה שלי וזה לא נעים לי.
אולי לגרום להן להכיר אותי יותר ישנה את זה כי בכיתה הקודמת גם לא הסכימו איתי אבל זה תמיד היה דיון מכבד ונשארנו חברות גם אחרי שרבנו פוליטית או משהו, פה זה מרגיש אחרת, סוגשל עויינות. מלא עקיצות וכאלה מבנות שהכרתי רק בספטמבר כשחצי מהזמן היינו בזומים ואף פעם לא דיברתי איתן בהפסקה והן בכל זאת מתנהגות כלפי ככה. אני צריכה להסביר להן אותי ואת הדעות שלי אולי, כמו שנה שעברה, אבל שנה שעברה באמת רצו להקשיב לי הפעם הן ראש בקיר שרק אומרות את עמדתן בלי להקשיב.

תנסי אולי לעבור כיתה לכיתה עם בנות שתרגישי איתם בנוח?

וואי ממש כל מה שאת אומרת זה הכיתה השנייה אצלי בשכבה ואני מהזה מבינה אותך הייתי בכיתה השניה ועברתי כיתה וזה הדבר הכי טוב שעשיתי

את אחלה ילדה את לא הבעיה את פשוט אומרת מה שאת חושבת לדעתי יהיה טוב אם לא תמיד תגידי את כל מה שאת חושבת בפומבי במיוחד שאת בסביבה של נגד כי אז זה יגרום הרבה שנאה כלפייך אני אומרת לטובתך יהיה בסדר תנסי להתחבר עם בנות מכיתות אחרות תאמיני לי חברים זה לא רק מהכיתה נסי להסתובב למצוא איזה מישהי סתם לזרוק בוקר טוב למישהי בבוקר או לחייך לעשות היי או לשאול בנות מה איתן וזה לא חייב מהכיתה שלך ואת לא חייבת להתחבר למי שלא עושה לך טוב את תמצאי מישהי שמתמאימה לך אל תדאגי

לי נגיד קשה להתחבר לאלה בגיל שלי, יש לי כיתה טובה וכיפית, אבל לא זורם לי עם אף אחד, אני כבר שנה וחצי בתיכון ולא מצאתי בן אדם שנהנה לדבר איתי, היו לי מלא חברים ממשחקים ודיסקורד, היה ממש כיף והכרתי אנשים מדהימים ותמיד חשבתי על; למה אין כאלה בעיר שלי.. וגם הבנתי שלא באמת היו לי חברים מאז שעליתי ליסודי, היו 2 אבל הייתי בדד אז הכרחתי את עצמי לשמור איתם קשר, נגיד התווכחנו על משהו והחבר אמר טוב-בלה בלה בלה, והולך,אז הייתי מרגיש בפנים כאילו מישהו קרוב אליי מתרחק ממני, אבל היסודי לא הייתי בוגר מספיק כדי לחוות יותר את החיים ולהבין מה זה חבר אמת, גם היו מציקים לי לפעמים, עד כיתה ה' ככה כי בסופו של דבר התחלתי להחזיר לפעמים, אבל עד היום בכיתה י"א אף פעם לא רבתי מכות, חטפתי בקטנה כמה פעמים בין היסודי לחטיבה, ולמרות שהייתי מתאמן בחוג קרבי לא יכולתי להיות אלים כאילו משהו פשוט היה עוצר אותי, סתם נגיד היה ילד מציק, יותר גבוה ממני וגוף יותר חזק, הביא לי כאפה כי אחרי שיעור ספורט בגלל ששתיתי מים הרבה זמן, ונחש מה, הלכתי להתבכיין - אמת, *אבל* בכיתות ה'-ו' היה לי חבר טוב, רוסי כמוני, כיבדו אותו, שיער יפה, היה הכי מהיר בריצה בבית ספר שלנו, היו לו חברים דרך האחות הגדולה שלו וכו', פעם אחת הוא הגן עליי בכיתה ו', הייתי תמיד מחובר אליו כי הוא היחיד שאהבתי להעביר איתו את הזמן.
היה גם חבר אחר אבל הוא היה פחות טוב, אבל העברנו זמן ביחד הרבה יותר, היינו יוצאים לטייל לעשות "פארקור" (נשמע מצחיק אבל זה חוויות לחיים), היינו מטפסים על גגות של מכולות קטנות בחצר האחורית, היינו עושים מלא שטויות, הוא היה גר בווילה מאוד יפה 4 דקות מהיסודי, הייתי באה אליו המון פעמים, היינו משחקים בקונסולה שלו במשחקים שלא היו לי, היינו הולכים לטייל, לעשות פארקור ליד איזה גשר ופארק, לקנות שלוקים, הייתי איתו אפילו פעם אחת בארוחת שישי למרות שאני לא שומר ולא מאמין....

יש לי עוד הרבה מה לספר, עד עכשיו זה רק על יסודי וזה לא הסוף (כמעט), לא יודע אם מישהו יקרא את זה בכלל אבל אשמח אם תרצי לדבר בפרטי, אני אוהב גם להקשיב לא רק לדבר..