שאלה למאובחנים באוטיזם

אין לי מושג על הבגרויות כי אני בכיתה ט'

שואל השאלה:
^חח בגרות, כשגדלתם. לא בגרויות.

אהההה
כן היה קשה
נגיד היו כאלה שצוחקים על אוטיזם בכללי ועדיין צוחקים אבל לא עליי ואני מרגישה רע

אני לא יכולה לענות על זה כי אבחנו אותי רק לאחרונה בדיוק מהסיבה הזאת שיש הרבה סטיגמות ואפליה ויחס רע לאוטיסטים בחברה
אם היו מאבחנים אותי בתור ילדה אולי זה היה מסביר הרבה דברים בקשר להתנהגות שלי, אבל לא הייתי יכולה נגיד ללכת לצבא כמו כולם

לאוטיסטים יש חד משמעית הקלות בבגרויות.יש מבחן מותאם (כל מקצוע וההקלות שלו).אתה יכול לחפש בגוגל.

שואל השאלה:
^בגרות, כשגדלתם. לא בגרויות (:

ועוד איך שכן עברתי את זה , הויתור על החיים שלו וההודעה מהחברה זה משהו שיעבור עליו כל החיים מה שעברתם זה רק השלב הראשון, גם הולכים לנסות לשכנע אתכם להבין שהוא לא לעולם לא יהיה מסוגל לעבוד בחברה ושהוא יצטרך מסגרות ש"מותאמות לקשיים שלו" כל החיים .
זה מה שעברתי כל החיים שלי עם האבחנה הארורה הזאת הייתי בכיתה מיוחדת לאוטיסטים ונתנו לנו הקלות מפליגות לכת בלימודים כמעט חצי מהמקצועות לא למדנו בכלל בקושי יצאנו לטיולים שנתיים כל היום חפרו לנו על כמה שאתם אוטיסטים ואתם מוגבלים ואתם לא מסוגלים להבין סיטואציות חברתיות ואתם צריכים הקלות ויחס מיוחד הביאו לנו שם מטפלות שהיו עושות לנו שיחות על איך זה להיות אוטיסט ,כל מה שראו בנו זה "האוטיסטים המוגבלים" ולא שום דבר מעבר לזה .
גם הגישו אותנו לבגרויות והם שיקרו לנו שאנחנו זקוקים לזה בשביל שנוכל לעבוד ולהשתלב בחברה אבל מאחורי הקלעים הם אמרו שהם רוצים להוציא אותנו עם תעודת בגרות אך ורק בשביל שנצא בתחושה שהצלחנו , ולא כי אנחנו באמת יכולים בכלל ללכת לעבודות שדורשים את התעודה הזאת .
ובסוף גם המליצו לנו ללכת אחרי התיכון למסגרות של אוטיסטים ולהיות שם כל החיים ..
גם אוטיסטים לא מתגייסים הצבא פוסל אוטיסטים מגיוס באופן אוטומטי ובמקום זה אפשר להתנדב למסלולי גיוס מיוחדים לאוטיסטים אבל זה רק לתפקידים הכי קלים שיש ולא שירות רציני

ויש גם ביטוח לאומי שנותן על אוטיזם אוטומטית 100% נכות , מקבלים כמעט 4000 שקל שזה מספיק לכל הצרכים הבסיסיים של בן אדם שלא הולך לקנות דירה ולא הולך לגדל ילדים ולא הולך לעשות כמעט כלום בחיים שלו שככה זה כל האוטיסטים אז זה כמו פטור מצורך לעבוד. וגם הם ממליצים לנו ללכת למסגרות של אוטיסטים לכל החיים.

כשסיימתי תיכון הפגישו אותי עם עובדת סוציאלית שאמרה לי שאני צריכה לעשות הכרה ברווחה בשביל שהיא תוכל לשלוח אותי לעבודה מוגנת לאוטיסטים , שאמרתי שאני לא רוצה את זה היא אפילו לא שאלה אותי אם אני רוצה את זה היא אמרה לי אבל את היית בכיתה מיוחדת אז מה זה משנה

אז ככה זה , כל החיים מלמדים אותנו שאנחנו האוטיסטים המוגבלים שצריך לטפל בהם ושאין לנו למה לשאוף בחיים שלנו כי אנחנו נהיה במסגרות לאנשים "כמונו" ולא נעשה שום דבר רציני בחיים.
משלים אותנו שהאבחון הולך לעשות לנו רק טוב ולעזור לנו לקבל התחשבויות שאנחנו באמת זקוקים להם אבל בסופו של דבר מה שמקבלים זה יחס אטום כי לא רואים בנו בני אדם מעבר לאוטיזם .
למי שבאמת יש הרבה קשיים שנובעים ישירות מהאוטיזם הופכים עולמות בשביל לעזור לו איתם ,
אבל כשאני הרגשתי נחותה מרוב שראו אותי כהאוטיסטית ואיבדתי מוטיבציה ללמוד והייתי צריכה לגרור את עצמי בכח בשביל ללכת לבית ספר לא היה עם מי לדבר.

גם הלכתי לפסיכולוג שאמר לי שאני חייבת ללכת למסגרת של אוטיסטים ושאני לא אוכל ללכת למסגרת רגילה לעולם , שאם לא יכולתי להיות בכיתה רגילה סימן שאני לא מסוגלת לזה
ושאני יכולה לשכוח מזה שמישהו יצא איתי בחיים

מאז אני יושבת כבר 9 שנים בבית , לא עשיתי כלום מאז התיכון והרמתי ידיים על החיים שלי .. לא רק בגלל האוטיזם זה גם מעוד סיבות אחרות אבל כל מה שעברתי עם האבחנה הזאת זה הגורם העיקרי.
יש אוטיסטים שכן טוב להם ומתאים להם ללכת למסגרות מוגנות של אוטיסטים יש גם דיור מוגן לאוטיסטים אבל אני באופן אישי כבר לא מסוגלת ללכת לדברים האלה