דתיים, אני חייב שתכנסו אני חייב אבל חייב חיזוק - (בעל תשובה.)

אני בעל תשובה כבר שנה וכמה חודשיים,
נכנסתי לישיבה לפני כמה חודשיים,
וממש טוב לי שם ברוך השם.
כל הצוות של הרבנים בישיבה מאוד אוהבים אותי, מאוד.
כל הבחורי ישיבות שם קוראים לי
"צדיק" "איזה נחת רוח אתה עושה להשם"
"אני מקנא בזכויות שלך" "איזה צדיק אתה"
ועוד.. אני החבר שמבקשים ממנו עזרה בשאלות עיון מה התוספות רצה פה מה הריטבא הקשה על התוספות..
מה חידש הרש"ש וכדומה,
כולם חושבים שאני איזה "צדיק" שם,
אבל הם לא מבינים שאני רשע, אם הם יודעים מה חטאתי הם לא היו מסוגלים לדבר איתי אני רשע גם הם חטאו גם הם בעלי תשובה אבל אני בטוח שהם לא חטאו בחטא נוראי כמו שאני חטאתי, אני אוכל את עצמי 24/7 על החטא הזה אני לא מסוגל באמת אני רוצה להיות בנאדם אחר שלא חטא ככה, אין לי רוגע במחשבותי כל מה שעובר לי בראש בזמן הלימוד,בזמן קיום המצוות,
בזמן השינה,בזמן הקימה מהשינה, בזמן האכילה כל דקה נתון זה העברות שעשיתי - איך להתעודד זאת השאלה,
אני רק רוצה להפסיק עם המחשבות האלה,
אני רק רוצה לדעת שיש לי תקנה ושיהיה טוב
אני רק רוצה להעביר את התחושות המזעזעות האלה