מה ההבדל של האורך חיים של בן אדם דתי לחילוני?

הרבה דברים דתי יכול לקום מוקדם לתפילות לא ללכת לאכול במקומות לא כשרים

שואל השאלה:
הדתי מתעסק והחילוני כאילו שומר מסורת מסורתי נראלי

שמורים יותר
פחות לחץ ודאגה בזוגיות

לדתי יש משמעות בחיים

את מתכוונת באריכות ימים או בשגרה?

הדתי עושה בחייו דברים דתיים והחילוני דברים חילוניים

מבחינת אורך חיים חושבת שהיה פעם מחקר שדתיים חיים יותר.
אבל גם מבחינת איכות החיים דתי מאמין שיש מישהו מעליו שאחראי על הכל אז יש פחות צער ודאגה.

חוקים, בלי חוקים
גבולות, בלי גבולות
בלי חופש, חופש
אצל דתיים הכל סטבב סביב אלוקים כל דבר שאתה עושה אומרים לך איך לעשות אותו כדי שזה יהיה בצורה שאלוהים רוצה לדוגמא לבוש, שיער, עבודה, לימודים בהכל יש מה מותר ומה אסור.
אם אתה לא סובב סביב אלוהין בעצמך אתה לא תשרוד את זה( מדברת מנסיון)

האם אדם שכפוף לחוקים וגבולות פחות טוב לו?
והאם בתוך הדת אין לי חופש? (מהו חופש בשבילך, לך יש חופש לצאת למסיבה או לא ולדתי יש חופש להתקרב לחסידות מסוימת, כל אחד ומה שעושה לו את זה) ^

האם זה שהכל סובב סביב אלוקים הופך את החיים לפחות טובים? בעיניי זאת משמעות. והייתי בשתי הצדדים ודווקא בעיניים שלי אני רואה שהדתיים יותר "חיים את החיים", מבחינתי ומבחינתם הם מתעסקים בעיקר ולא בטפל, לא מפריע להם זה שיש להם גבולות כי הגבולות האלו שומרים עליהם, מקרבים אותם לבורא וזה מבחינתם הדבר הכי חשוב.

זה הזכיר לי ממש משהו שפעם קראתי אצל מישהי ומאוד אהבתי:
"יש נטייה לחשוב שלהתקרב לדת
זה לוותר על החופש.
זה לתחום את עצמך סביב גדרות.
אנחנו נוטים לחשוב שהחופש נמצא בחופש
ושהגבולות נמצאים בגבול,
אבל אני אסביר למה לדעתי
דווקא "בגבול" נמצא החופש האמיתי.
בלתי אפשרי להיות חופשי בתוך החופש,
אתה תמיד תרדוף אחר משהו שאי אפשר להשיג. תסכימו איתי ש-
אי אפשר לראות הכל,אי אפשר לנסות הכל,
ואי אפשר לחוות הכל. במצב כזה אנחנו
תמיד נמצאים ברדיפה אחרי משהו בלתי מושג.
אני אדמה את זה לכך שאנחנו אוכלים המון ועדיין נשארים רעבים. אנחנו אף פעם לא נהיה שבעים באמת,כשיש כל כך הרבה מה "לאכול" בעולם.
לעומת זאת, בגבול נמצא החופש האמיתי.
זה להיות תמיד שמחה בחלקי,
וזה הישג נדיר שאין כמותו.
זה להבין כמה אני מוגבלת וכמה אני קטנה
ביחס למה שיש לעולם להציע,
ושם למצא את השקט.
זה להיות שמחה שאני "מוגבלת" רק לאיש אחד,
להיות שמחה שאני "מוגבלת" רק לבית אחד,
להיות שמחה שאני "מוגבלת" רק לעבודה אחת,
ולהבין שהאושר והנחת יושבים להם שם,
בדיוק בגבול.
אתם יודעים אצל מי נמצא החופש האמיתי?
אצל זה שמבין שאי אפשר להשיג הכל בחיים,
ואי אפשר לראות,להנות ולטעום מהכל.
וזו התבוננות שמאפשרת לך להיות שלם ושבע,
ולהנות מהכל בצורה המקסימלית ביותר,
מבלי לצאת למרדף אחרי הדבר הבא.
החוויה הרוחבית הזו,שאנשי החופש נמצאים בה-
היא משקרת ולא משביעה אף פעם.
תנסו לחפש את החופש שבגבול.
הסיפוק האמיתי נמצא בעומק החוויה
ולא ברוחב שלה."