8 תשובות
מסורתיים מאמינים באלוהים ומקיימים מצוות וחילונים לא
שואל השאלה:
אז מה ההבדל בין מסורתי לדתי?
אז מה ההבדל בין מסורתי לדתי?
אנונימית
מסורתי שומר מסורת
חילוני לא
חילוני לא
שמסורתיים מכבדים את השבת ועושים דברים קטנים ששומרים את השבת כמו לא ליסוע באוטו או בלי טלוויזיה וחילוניים לא עושים כלום שבת בשבילם זה כמו יום רגיל
מסורתיים לא בהכרח שומרים את כל המצוות, לדוגמא לא כולם שומרים שבת וחג
ההבדל בין מסורתי לדתי שדתי שומר הכל לא נוסע לא בטלפון לא טלוויזיה לא חשמל וכולי... מסורתי עושה רק כמה דברים קטנים
השאלה היא בהגדרה, לפי ההגדרה המילולית המסורתי הוא 'שומר מסורת', ומה הכוונה במסורת? בשיח הציבורי מדברים לרוב על המסורת היהודית - החגים, הטקסים, המנהגים, השבת, ברית־מילה, זבד הבת, הצומות וכו'...
למעשה, מהגדרה יבשה זו נראה שאף אתאיסט המקיים מנהגים יהודיים בשל סיבות לאומיות יהיה 'מסורתי' ולכן אנחנו יכולים להפריד בין 'מסורת', שהיא פרקטיקה, לבין 'אמונה', שהיא תאוריה, או אידיאולוגיה.
האדם הדתי הוא אדם השומר על מצוות הדת באופן הדוק ומצוות אינן רק מסורת, הן חלק ממערכת־אמונות וקהילה המאוגדת סביב אותן אמונות ומנהגים, ולכן הדתי הוא אדם המקפיד רבות על המצוות, ובפרט אדם מאמין שאמונתו בדת ובמצוות מעצבת את חייו.
הבעיה הראשונה היא שאין מטריקה לגבי כמה הדוק צריך להיות הקשר למסורת כדי להיות מסורתי, רוב הציבור היהודי בישראל אוכל מאכלים כשרים, חוגג חגים, עורך בריתות, חגיגות בר ובת מצווה, חגים, חתונות בסגנון יהודי ואף קידוש ובכל זאת לא יגדיר עצמו כמסורתי. אם כך איפה עובר הגבול בין מסורתי לאדם שאינו?
הבעיה השנייה היא שכמעט איש אינו משתמש במילה הזאת כך, אלא היא ממלאת חלל בספקטרום אחר - הדתי/חילוני.
למרות שאנשים מפרידים באופן תאורטי בין פרקטיקה לאמונה, בפועל אתאיסט כנראה לא יחשב מסורתי. הסיבה לכך היא שמבחינת הרוב 'מסורתי' הוא בין חילוני לדתי, אדם המקפיד על יותר מצוות מרוב הציבור בעוד חילוני הוא אדם שאינו מקפיד על מצוות מעבר ל'מצוות ברירת־המחדל' כמו כשרות, כיפור, ברית־מילה, חתונה, בר/בת־מצווה, כשרות לפסח, טקסי החג ולעיתים גם הקידוש ועוד כמה מצוות מאוד נפוצות. הוא יכול להקפיד על פחות, ואף לא להקפיד על אף מצווה, אך אם הוא מקפיד על יותר מצוות הוא נחשב 'מסורתי' כל עוד הוא לא מקפיד באותה רמה וכמות כמו אדם 'דתי ממוצע'.
אמונה נתפסת כדבר בינארי - אתה מאמין או שאתה לא - בעוד הפרקטיקה היא מקשתת, ספקטרום.
כמובן שבפועל יש יותר מגוון - יש דעות שונות לגבי האמונה, יש זרמים שונים של יהדות (על אף שכל מה שמחוץ לאורתודוקסיה נחשב טאבו) ויש אנשים המאמינים באלוה היהודי אך לאו בחשיבות של המצוות. יתכן שעלינו לחשוב מחדש על ההגדרות שלנו כדי שתהיינה יותר מייצגות, אך אני בספק שהדבר יקרה בזמן הקרוב, והמושגים בשימוש הציבור לרוב משתנים עם הזמן ואינם בעלי הגדרה ברורה ואחידה.
בקצרה:
על פי רוב, אנשים מחלקים את רמת ההקפדה של אנשים (מאמינים) על המצוות לפי ספקטרום - בצד אחד החילוני, שהוא כל מי שאינו מקפיד על מצוות מעבר למה שרוב הציבור שומר - כמו כשרות, כיפור או ארוחות חג - ובצד האחר האדם הדתי המקפיד על רוב המצוות. המסורתי הוא כל מי שבאמצע, אנשים שאינם מקפידים כמו 'הדתי' אך מקפידים יותר מה'חילוני'.
עד כמה חלוקה כזאת היא מדוייקת נוכל לדון רבות, אך לא בכך התרכזה השאלה.
למעשה, מהגדרה יבשה זו נראה שאף אתאיסט המקיים מנהגים יהודיים בשל סיבות לאומיות יהיה 'מסורתי' ולכן אנחנו יכולים להפריד בין 'מסורת', שהיא פרקטיקה, לבין 'אמונה', שהיא תאוריה, או אידיאולוגיה.
האדם הדתי הוא אדם השומר על מצוות הדת באופן הדוק ומצוות אינן רק מסורת, הן חלק ממערכת־אמונות וקהילה המאוגדת סביב אותן אמונות ומנהגים, ולכן הדתי הוא אדם המקפיד רבות על המצוות, ובפרט אדם מאמין שאמונתו בדת ובמצוות מעצבת את חייו.
הבעיה הראשונה היא שאין מטריקה לגבי כמה הדוק צריך להיות הקשר למסורת כדי להיות מסורתי, רוב הציבור היהודי בישראל אוכל מאכלים כשרים, חוגג חגים, עורך בריתות, חגיגות בר ובת מצווה, חגים, חתונות בסגנון יהודי ואף קידוש ובכל זאת לא יגדיר עצמו כמסורתי. אם כך איפה עובר הגבול בין מסורתי לאדם שאינו?
הבעיה השנייה היא שכמעט איש אינו משתמש במילה הזאת כך, אלא היא ממלאת חלל בספקטרום אחר - הדתי/חילוני.
למרות שאנשים מפרידים באופן תאורטי בין פרקטיקה לאמונה, בפועל אתאיסט כנראה לא יחשב מסורתי. הסיבה לכך היא שמבחינת הרוב 'מסורתי' הוא בין חילוני לדתי, אדם המקפיד על יותר מצוות מרוב הציבור בעוד חילוני הוא אדם שאינו מקפיד על מצוות מעבר ל'מצוות ברירת־המחדל' כמו כשרות, כיפור, ברית־מילה, חתונה, בר/בת־מצווה, כשרות לפסח, טקסי החג ולעיתים גם הקידוש ועוד כמה מצוות מאוד נפוצות. הוא יכול להקפיד על פחות, ואף לא להקפיד על אף מצווה, אך אם הוא מקפיד על יותר מצוות הוא נחשב 'מסורתי' כל עוד הוא לא מקפיד באותה רמה וכמות כמו אדם 'דתי ממוצע'.
אמונה נתפסת כדבר בינארי - אתה מאמין או שאתה לא - בעוד הפרקטיקה היא מקשתת, ספקטרום.
כמובן שבפועל יש יותר מגוון - יש דעות שונות לגבי האמונה, יש זרמים שונים של יהדות (על אף שכל מה שמחוץ לאורתודוקסיה נחשב טאבו) ויש אנשים המאמינים באלוה היהודי אך לאו בחשיבות של המצוות. יתכן שעלינו לחשוב מחדש על ההגדרות שלנו כדי שתהיינה יותר מייצגות, אך אני בספק שהדבר יקרה בזמן הקרוב, והמושגים בשימוש הציבור לרוב משתנים עם הזמן ואינם בעלי הגדרה ברורה ואחידה.
בקצרה:
על פי רוב, אנשים מחלקים את רמת ההקפדה של אנשים (מאמינים) על המצוות לפי ספקטרום - בצד אחד החילוני, שהוא כל מי שאינו מקפיד על מצוות מעבר למה שרוב הציבור שומר - כמו כשרות, כיפור או ארוחות חג - ובצד האחר האדם הדתי המקפיד על רוב המצוות. המסורתי הוא כל מי שבאמצע, אנשים שאינם מקפידים כמו 'הדתי' אך מקפידים יותר מה'חילוני'.
עד כמה חלוקה כזאת היא מדוייקת נוכל לדון רבות, אך לא בכך התרכזה השאלה.
מסורתי הוא מי ששומר שבת חגים כשרות ועוד כל מיני דברים (כל אחד והרמה שלו) זאת אומרת יש להם מסורת אבל לא נראים דתיים או חיים אורך חיים דתי לגמרי.
חילוני הוא מי שמאמין בבורא אבל לא מקיים כמעט כלום ולפעמים ממש לא מקיים כלום (כל אחד והרמה שלו) כי זה מה שנוח לו.
דתי הוא מי שחיי אורך חיים דתי לכל דבר ודבר.
חילוני הוא מי שמאמין בבורא אבל לא מקיים כמעט כלום ולפעמים ממש לא מקיים כלום (כל אחד והרמה שלו) כי זה מה שנוח לו.
דתי הוא מי שחיי אורך חיים דתי לכל דבר ודבר.