זה מוזר שאני מקנאה בתלמידות של אמא שלי?

תשמעי, אין לי אמא מורה אבל אני מניחה שיש משהו מיוחד ואולי גם קצת מורכב באמא מורה שעובדת עם ילדים אחרים ונראית להם סמכותית ומלאת אחריות כמו אמא. אני בטוחה שאת במקום הראשון לפני כולם ושאלייך היא בטוח מרגישה שונה ביחס לילדים האחרים, שהיא רק מעודדת אותם ורוצה לתמוך בהם ולהיות טובה אליהם. אל תקנאי בזה.

זה לא מוזר, בעיניי זה מובן לגמרי שתרגישי מקופחת באיזשהו מקום.
כשדמות סמכות שלך, שאמורה להיות דמות סמכות רק לך ולאחייך - היא גם דמות סמכות לאחרים, הגיוני שתרגישי אחת מהרבה ולא ייחודית כלפי אימך.
אבל זכרי שהגאווה של אמא שלך כלפייך היא אחרת לגמרי מהגאווה שיש לה לתלמידים שלה, ולכן אין כל סיבה לקנא.

מבינה אותך ממש, אמא שלי גננת

תאמיני לי שאת הבת האהובה שלה.
היא גידלה אותך מהרגע הראשון ותהיה איתך עד סוף החיים.

הם בנות שהתלהבו מאמא שלך(היא כנראה יש לך אמא מהממת)
ועוד שנתיים הן כבר לא יזכרו אותה והיא לא אותם

ממש לא מוזר
סבתא שלי גם הייתה מורה פרטית וכל כך קינאתי בכל ילד שהיא נתנה לו את כל הלב הגדול ומהזמן שלה גם הרבה מעבר לשיעורים שהם היו מגיעים אליה

אני מבינה לגמרי (בתור מישהי שאמא שלה מורה)
אבל שתביני שבסופו של יום את מקום ראשון. אותך היא גידלה ולא אותם

לגמרי אפשר להבין אותך.