אני מרגישה שאני הורסת לעצמי את החיים החברתיים, אבל אני לא יודעת מה לעשות אחרת. אשמח שתנסו לתת עצה...

התחלתי השנה כיתה י'.
אף פעם לא היו לי ממש חברים, היתה לי חברה אחת במשך מלא שנים אבל אף פעם לא היינו סופר קרובות, ובמהלך ט' קצת כזה נפרדו דרכנו.
בתחילת השנה סוג של צירפו אותי (זה נשמע מוזר אבל אין לי דרך הגיונית יותר לתאר את זה) לחבורה של אנשים ממש מקסימים - נחמדים, תחומי עניין דומים לשלי. די מהר הכניסו אותי לקבוצת וואטסאפ והזמינו אותי פשוט לכל מה שהם עשו ביחד למרות שלא ממש הכרנו. זה ממש לא מובן מאליו וכל כך נחמד מצידם, אני אסירת תודה על זה.
אני רוצה להתקרב אליהם ולהרגיש באמת חלק, אבל למשל היום היה למישהו משם יום הולדת והוזמנתי, אבל הרגשתי שזה יהיה מוזר אם אני אבוא ושאני ארגיש לא באמת שייכת, אז לא הלכתי. אחר כך הסתכלתי בתמונות שהם שלחו בקבוצה והתבאסתי על עצמי ברמות כי זה היה נראה כל כך כיף ואווירה טובה.
ואני תמיד עושה את זה, לא הולכת כי אני חושבת שלא באמת רוצים את נוכחותי, ובסוף זה הורס לי. אבל ממש מלחיץ אותי כן ללכת, בגלל ה"מה אם אני תקועה להם שם" הזה.
מה לעשות? מישהו היה במצב דומה? עצות?